בננות - בלוגים / / שש מאות חלונות, אוריה באר- בקורת מאת דליס
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.   

שש מאות חלונות, אוריה באר- בקורת מאת דליס

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

שש מאות החלונות / אוריה באר                         מאת : דליס

סיפורים קצרים

הוצאת קונטנטו דה סמריק

[247 עמ']
 

אוריה באר הוא סופר שמאופיין בכתיבה בז'אנר הסיפור הקצר, כך בספריו הקודמים וכך בספר זה. הסיפורים ממוקדים ומתומצתים מבחינת המעט המכיל את המרובה. אירועים מדווחים בריכוז רעיוני, את הפערים משלים הקורא כפתח להמשך חשיבה תמאטית. ישנו מכנה משותף לאורך הטקסטים והוא הזיקה היהודית. אוריה באר משתמש בטרמינולוגיה זהה בהרבה מן הסיפורים. הפתיחה לקוחה מהתנהלות טריוויאלית, יומיומית, בזמן הווה, ממנה נפתח צוהר, כמו באקראי לאיזו אפיזודה מן העבר, מכאן נוצר רצף של השתלשלות אירועים, צעד אחר צעד, בתוך העבר, והתקדמות עד להשלמת הנושא. הסוף תמיד סוגר מעגל, מגיע למסקנה, ללקח, לתובנה, להשלמה. התהלכות בין זמנים, הווה ועבר, יוצרת דינאמיקה פרספקטיבית מפויסת. ההתרחשות הפרוזאית כפופה למהלכים היסטוריים, לתנודות תקופתיות- פוליטיות, לאומיות, גיאוגרפיות, צבאיות, אנושיות, ובעיקר נגיעה חזקה בעם היהודי בתקופה שלפני ואחרי השואה. הסיטואציות תחומות במקום ובזמן אותנטיים, הדמויות מותאמות לאזור ולתקופה, בעיקר ניתן דגש על סבל, רדיפה, מצוקה, דילמות שנגזרות מהרקע הדתי-יהודי, של עם שנרדף, שמחפש מקלט, שחווה מאבק להישרדות. אוריה מטיב לתאר דמויות. אלו הן פיגורות לא שגרתיות. לגיבורים שלו יש סיפור חיים סבוך ומפותל בתוך מערבולת של זהות יהודית והשתייכות לקהילה. גם דילמות מוסריות ואנושיות עולות מן הטקסטים, גם קבלת האחר, זה שאיננו מאותו מוצא אתני-אמוני. תולדות חיי הגיבורים אינן מתוארות כעובדות יבשות ומסירת מידע בלבד, המחבר מוסיף תיאורי אווירה, נופים, טבע, זה מהצד החיצוני-וויזואלי, ומן הצד הרגשי הוא פורש יריעה נוסטלגית, רגשית, מחשבתית, עמוסת קונפליקטים ודילמות פנימיות. הדמויות הראשיות לקוחות מכל מגוון הסקאלה, ביניהן – דמות עממית, דמות ריאלית, רומנטית, דמות המנהיג, האנושי, הגיבור והאנטי גיבור. זה שמנהל מאבק אקטיבי וזה שהוא נטול זוהר חיצוני.

אין חשיבות אם המאורעות המתוארים בסיפורים הם פרי רוחו ודימיונו של המחבר, ברורה ההשפעה מן העובדות והאמיתות שהיו ערך מקובל בתקופה הנדונה. ההתרחשויות ההיסטוריות הצביעו על תופעות זהות שמתקבלות כמציאות אפשרית. ובזאת יש חשיבות לספר, עניין ההנצחה של מצוקות התקופה.

מן הסיפורים:

"שביס עם כוכב אדום"- מתואר הווי של אחיות בבית חולים. האחות הבוגרת, אנה, משמשת דמות מופת והשראה לאחות הצעירה, המתלמדת, ז'ולייט. בסיפור זה מועלית דילמה של שמירה על מוסר עבודה, ועל קודים אתיים. ומצד שני, יש צד אנושי שיכול להבליג על טעויות, לסלוח, לתת הזדמנות שנייה, על מנת להציל את הטועה בדרך. כך אנה, התעלמה מהתנהגות לא מוסרית של ז'ולייט, ובכך הצילה נפש, והעצימה את התקדמותה בחיים. כללים של שחור-לבן אינם אנושיים, יש אפשרות לסטות מן הקו הנוקשה.

הסיפור- "שש מאות החלונות" פורש דילמה אחרת. כאן נתפח צוהר לעבר, תוך כדי טיול בחבל אלזס, בגבול גרמניה-צרפת. בטיול מתגלה מנזר אשר בתוכו התרחש נושא הסיפור. העבר הוא תקופת השואה. אל המנזר הובאה ילדה יהודיה, הוריה השאירו אותה שם בכדי להצילה. הימים הראשונים היו ימי אור, שקט וסיפוק ארוחות לשמירה על בריאות. אם המנזר הפכה את כוונותיה ההומניות כשדרשה מן הנערה להמיר את דתה ולהצטרף לבני ישו הנוצרי. כאן עולות דילמות וקונפליקטים בתוך נפש הנערה. האם לקבל עליה דת זרה כדי ליהנות משקט וממותרות, או לשמור על צביונה הדתי ולסבול מעבדות, ניכור, התנכלות תמידית. הנערה גילתה נחישות והתמדה בדרך אמונתה ולכן נצטוותה לעבדות – לעבודות מתישות של שטיפת שש מאות חלונות המנזר. את רוחה השבורה סימנה בין דפי ספר עתיק אותו פתחה כאשר חזרה למקום, כאן נסגר המעגל.

הסיפור-"מרושקה", מביא את דמותה של אישה פרטיזנית, לוחמת ללא חת, גיבורה בעל כורחה שסוחפת אחריה עם שלם בהערצה למעלליה נגד האויב הגרמני. מעל ראשה של מרושקה הוקמה הילת כבוד, וכל מי שפגש בה והיטיב עימה לפני העלתה לגרדום זכה בנתח מן התהילה. גם סיפור זה מובא כסיפור בתוך סיפור. סיפורו של הספר הגרמני, היינריך, מתאחד עם סיפור חייה של מרושקה. נקודת המפגש הייתה במחנה הנאצי. היינריך טיפח את שערה של הנדונה למוות, הוא נתן לה רגעי אור וחסד.

הסיפור- "העשירי למניין", כאן מתוארים חיי קהילה יהודית בעיירת כורים נידחת בצרפת. בראש הקהילה עומד שליח ציבור, חזן. הוא נאבק כדי לשמר את הקהילה הקטנה. גם כאן ישנו סיפור הווה שנפגש עם סיפור עבר. נקודת המפגש היא בית הכנסת בתפילת 'קדיש'. גם בסיפור זה עולה דילמה, נושא להתלבטות. האם בכל מחיר יש לקיים ערכים וטקסים דתיים, האם קדושת יום הכיפורים קודמת לבריאות ולחיי אדם. האם הרצון לשמר תפילה יביא גאולה. האם זו מניפולציה דתית. האם נכון שחזן יסכן חיי אדם לשם הריטואל הדתי.

אלה הם כמה מן הסיפורים בספר זה.

אוריה באר הוא סופר מיומן, מיטיב לפתח דמויות, מטיב לנווט את הקורא להמשך חשיבה. הספר נקרא בנשימה אחת

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}

תגובה אחת

  1. אני הייתי קוראת אחרת את הסיפור העשירי למניין, כי לעומק הוא מביא סיפור של רצון לשמר משהו מהדת,מהמנהג והאמונה, בעיקר ביום כמו יום כיפור, בו כולנו נידונים, וזאת אחרי שהניצולים איבדו אמונה כמעט, לחלוטין בשל מאורעות השואה.

    שאר הבקורת מענינת כשלעצמה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת