תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
עד שלא הגעתי אל חב"ד לא ידעתי שזאת תנועה עם שושלת. כל מה שהכרתי היו כמה בתי חב"ד. נשים שמחלקות נרות בצמתיים ועוד מספר חסידים מרקדים.
לילה אחד הגעתי להרצאתו של רב חסידי . הלא הוא הרב רוטשטיין. הגעתי לשם בעקבות ספר שביו דפיו גיליתי סוף, סוף, איפה נתקעתי כל השנים. צילמתי אותו עבור מישהו שלא הבין את מהלכי והפליג איתי בויכוחים מעצבנים אודות טבעי והרגלי. הספר דן בכל הנושא של 'הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים', צילמתי מס' קטעים ממנו בחנות לכלי כתיבה, וכך התגלגלה לה שיחה עם עובדת החנות. דיברנו על החיים, על הספר, והיא הפצירה בי לבוא ולשמוע הרצאה מפיו של רב מצוין שמטפל בין היתר באנשים. רב שמומחה בנפש האדם.
נפתחו שערי. אני מודה. גילית שם של'אגו' קוראים 'יש' ( יש לי..אל תשאלו מה..) ושאני מלאה בו ומוקפת בו. שיש, בלי 'יש' לאהוב ילד אחר כמו את ילדי, וזאת בעצם השקפה רצויה וההנהגה הנכונה בחיים. ומה לעשות שאני רחוקה ממנה שנות אור. כי אין בי באמת את " ואהבת לרעך כמוך" האהבה אליה כיוון רבי עקיבא . באותה תקופה אף הפסדתי סכום גדול של כסף, ובהחלט הרגשתי את שאומרים על ממון " אוהבו יותר מגופו." הכאב היה איום. ודברי הרב גם אם גבלו עבורי באוטופיה, והיו נגועים באלטרואיזם קשה לעכול, בהחלט העניקו לי פרופרציות נכונות על החיים. על פי החסידות אין דבר כזה, לתת רק מעשר או חומש, יש לתת גם מעבר. כי הצדקה פודה יותר את נפשך ואתה זקוק לה יותר מאשר הנזקק. הפדיון יכול להתרחש גם שם לא רק כאן, במציאות הכאילו מוחשית והכאילו נגלית. האם הרביתי במתן צדקה באותם ימים? ובכן, כמו כולם. לא הייתי קמצנית. פה ושם נתתי מעבר למה שהורגלתי ותו לא. כמו כולם.
אחר כך נסוגותי מהמהלך, ראיתי ורעיתי בשדות זרים וחזרתי לחב"ד. החזרה התרחשה בהריוני האחרון. לאט, לאט, למדתי שיש לתנועה שושלת מפוארת, ספר שמחזק ושמו 'תניא' , מאמרים חסידים מופלאים ועוד. והחסידות כתנועה מגלמת בתוכה את כל תאורית "ניו אייג" ואף מעבר לכך.
לקחתי על עצמי מספר דברים שקשורים לחסידות. כמו למידת החת"ת שזה אומר קריאת פרק תהילים של היום בחודש העברי, קריאת פרק 'תניא' של אותו יום, וקטע מפרשת השבוע, רצוי עם פירוש רש"י.
לאחרונה אף התחלתי להתיחד עם קריאת 'שמע' על המיטה המיוחדת להם, שהנוסח שלה הרבה יותר תובעני.
הלכתי להתועדויות, וכך התחלתי להבין מה המסר הכולל שלהם. מסר שכולו נתינה והתרכזות בעבודת ה', משהו שלא קל ליישם.
בטח שלא קל לבעלי קליפה עבה ומבלבלת בדמות ' הפרעת קשב וריכוז'
והיום י' בשבט. למי שמתעניין אפשר לקרוא כאן על עוצמת היום הזה.
http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=813
ואל תשכחו להדליק נר.
כי מה הוא נר, אם לא נשמת האדם.
יפה שאת משתפת ,אביטל , מענין תמיד לקרוא ,ואני כבר הדלקתיבבקר שני נרות
נשמה
יפה שאת קוראת. ומי ייתן ותבשרי לנו טוב!
גם אני מדליקה.
ולוואי ותמשיכי להאיר לנו בנוכחותך.
הדלקתי אביטל, נר הוא באמת נשמה רוטטת בעיני, ובקשר לחב"ד, לפני שנים עבדתי איתם, כתבתי חוברות וספורים לילדים, והמפגשים עם הרב מנחם ברוד ואחרים השאירו בי התרשמות עזה
חני העברתי לך אי מייל בנושא, מקווה שקבלת. יישר כח, עלי והצליחי!