תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
כתוב בזוהר חלק ג ' דף קס"ח עמוד א' וכמארז"ל ( עירובין י"ג ב') המשפיל עצמו הקדוש ברוך הוא מגביהו וכל המגביה עצמו הקדוש ברוך הוא משפילו. דהיינו ההפרש בין הקדושה לקליפה הוא ביטול ואחדות ואהבת לרעך כמוך.דהנה יעקב ועשו הם תהו ותיקון הספרות . דמדת החסד לא סבלה את מידת הגבורה . ומדת הגבורה לא סבלה את מידת החסד שכל ספירה היתה בהתפשטות גדולה הנה מזה נעשה ענין בקליפות וסטרא אחרא שהוא היפך האחדות והקדושה.
המידות הרעות הם ענינים פרטים . הלא השנאה תלויה באיזה מידה פרטית שאינו יכול לסבול את זולתו .
לפעמים גם במי שלא ידעו כלל רק שמע שמעו הטוב ואין לו שום משא ומתן עמו ועם זה שונא אותו בתכלית ולא יכול להזכיר שמו וכששומע דבר טוב עליו מתכעס ומתקצף מדוע מדברים בשבחו. ובטלו בשביל להראות גלוי דאי אפשר לו להתאחד עמו . הטענים הפרטים שהוא ממציאם אחר כך אינם אלא תואנה או עלילה במה לחפות ולכסות על שנאתו לחברו.
והנה הסיבה האמיתית לשנאת חינם הוא הישות וגסות הרוח מה שהוא חשוב בעינו עצמו שמביט על עצמו כעל איש רם מעלה . הנה מפני הישות שמרגיש עצמו בכל פרט ופרט שלו .כי בישותו ממלא כל המציאות מבלי להניח מקום לזולת כלל והזולת הוא מוכרח לתפוס איזה מקום. שאין לך דבר שאין לו מקום.
וזהו לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז . הדבר העבה הוא מצד ישותו אינו נוטה לשום צד. והדבר הרך אפשר להטותו.
וזהו שאופן השנאה שלא יוכל לסובלו בתכלית עד שאינו יכול לדבר עצמו ולא להתערב .מה שזה אומר אומר חבירו בהיפוך ממנו . ומה שזה בונה זה מהרס. אין זה מצד ששכלו מחייב כן. והחילוקי דעות הם הנה באמת הם פירוד לבבות הבא משנאת חינם. . הושרש פירוד הלבבות עד שנעשה כעין כלל שצריך לרצות ולומר בהיפך מזולתו . וישנם המלבישים טעמים שכליים והסברים מפני מה להיפך כמו שאומרים חבריהם . אבל באמת הנה גם שכלם משוחד ואינם מרגישים כלל הסיבה העיקרית שבזה הרגילות והתדירות נעשה טבע. הוא מחפש למצוא בו דברים רעים מגדיל זאת ומרחיב הדיבור בזה להשפילו ולבזותו עד שנבזה בעיניו וגם אינו עושה לו שום רע. אדם מוטעה עצמו וצריך לפשפש במעשיו . העדר עבודה מביא דאחיכם נעשים שונאיכם. כשיתבונן שעשה הטפל עיקר יקבל יסוריו בשמחה . על יסוריי חברו צריך להצטער .כי על עצמו יכול למצוא שמגיעים לו והשמחה ממתיק הדין ונהפך הכל לטובה ולברכה אבל על זולתו אינו יכול ורשאי לעשות חשבונות כאלו . דהוי דן את כל האדם לכף זכות ומילא צריך להצטער מאד על צרת חבירו ויסורייו ויבקש רחמי שמים עליו ברפואה פרנסה ואריכות ימים.
אמנם כשיש ביטול בו ויכול להתערב עם זולתו ואינו מרגיש בחסרונותיו כי בעיני עצמו הוא כולו טוב דאגה בלב איש יסיחנה לאחרים שמא ישאוהו עצה שהאדם מדבר בצערו אז יגדל צערו ביותר אמנם אחר כך נעשה לו נח יותר. אבל הנה מפני ישותו תולה זאת בסיבה ומחפה על עצמו ומתכסה בכל מיני כיסויים כי חושב זולתו נמוך מאד שאינו שייך כלל ברום מעלותיו כפי דעתו הכוזבת יקבל תועלת מזולתו.
קיצור. פרטי הטוב על ידי הדיבור והתחברות ברבים. הישות מונע מכל זה..
לקוח מתוך מאמר חסידי.
פורים שמח
והעיקר שיהא נהפוך הוא וכל מה שהיה עד עכשיו וכשלנו בו גם כאן ( אולי?) יתהפך לטובה אמן.
כשיתבונן שעשה הטפל עיקר יקבל יסוריו בשמחה – זה משפט חכם ונכון.
מסכימה איתך , זה קורה יותר ממה שאנחנו מודים.
מאוד נוגע ללב וחשוב הדיבור הזה על מידת החסד
גם אני חושבת . חג שמח.