נגיף הטרחנות( לפרויקט הזקנה)

" טרחן" מלמלתי לעצמי.

הברנש נראה קשיש למדי ואני נזכרתי בימי בחרותו שנעלמו ומיד הבנתי,  "טרחנות" היא אחת מאותות  הזקנה .

אני מודה ותוודה שלאחרונה אני מוצאת אותה גם בי.

 למשל: ילדי טוענים שאני מעירה להם יותר מתמיד שאני זקוקה לשקט. 
           *מסיבה רועשת שקימה שכנתי הצעירה בליל שישי האחרון מעל לראשי המתפוצץ כמעט, אבל  כמעט..      הוציאה אותי מדעתי.

          * כשאני נוסעת באוטבוס אני חשה בצורך הדחוף להעיר לכל מיני נשים לא מוכרות על סגנון הפיאה, האיפור, או החזיה . זה שאני לא מעירה , זה כנראה נס גלוי , המילים ממש מוכנות אצלי לשליפה.

            *אני נוטה להסתבך בהרצאות משעממות כשאני רוצה לנסח דיעה פשוטה וכ"ו. 

אך למזלי יש לי גם נוגדנים  לתופעה.
 מרצה מוכר הסביר לי פעם שהטרחנות נובעת מנטיה טבעית שלנו לדבוק בהרגלים קיימים ובכן לי( למזלי?) אין כל כך הרבה הרגלים.

בסעיף מגורים גיליתי על עצמי  שמעולם לא חייתי עשור באותו בית או שכונה.
תמיד החלפתי, שכרתי, שכרתי והשכרתי , עברתי מדינה וכדומה.

 בסעיף עבודה: מעולם לא עבדתי יותר משנתיים רצופות באותו מקום, למעט עבודתי עם ילדים אוטיסטים שגם היא מתבצעת רק בחופשים .שאר מקומות העבודה שלי ארעים , אני מחויבת להם זמנית ולכן אף פעם אין לי כוס קפה משלי, מגירה משלי, משרד וכדומה. איני יכולה להטיל שררה וטורח , כי אני תמיד חדשה פה, קצת מתנצלת ,קצת ממהרת ותעזבו אותי במנוחה.

בסעיף ניהול הבית : אף פעם איני מניחה שום דבר פעמיים באותו מקום . בעלי שנוטה לדבוק בהרגלים נאלץ תמיד לחפש את נעליו, תחתוניו, כוסות הקפה שלו וכדומה וכך אני מונעת גם ממנו מלהפוך לטרחן.

הוא פשוט הגיע למסקנה הנבונה ,שאם יתוכח עימי על כל פרט ופרט יבזבז זמן יקר ותודה לאל שהפך לדומה לי, אם כי עלי לציין שהדמיון הכפיתי שדבק בשנינו ,הוא לטורח עלי, וכבר אמרתי לכם שלאחרונה אני מוצאת בעצמי  אותות מדאיגים של התופעה הנ"ל.

בסעיף אמונה: חייתי בצד ההוא וכעת אני בההוא, כשאני נפגשת בציבור שאינו שומר מצוות כולל בני משפחה, אני תמיד חיבת להיות מבינה, סובלנית ואמפטית אחרת יגרם פיצוץ. וגם ההפך כמובן.עלי לציין שהורי ואחותי נמנעים מלהיות טרחנים ובמקרה שלהם הם מונעים מהחשש שמא יתנתק הקשר בינינו וכך אני מסיעת גם להם באופן עקיף ומעכבת את זקנתם המתדפקת.
 
בנוסף אני כל הזמן לומדת הלכות והרגלים חדשים ,זונחת ישנים ,שוכחת ונזכרת ושוב שוכחת.. כידוע ( אולי לא לכם)רוב הזמן הלכתי עם כובע, לאחרונה אני יותר עם מטפחת ואני עדין חוסכת לפיאה.כאמור הטרחה העתידית תהיה כנראה על גבו של חשבון הבנק  שלי .
 
וכך אני חיה לי ומקווה שלא הייתי לטורח עליכם, אם כי איני יכולה לחיות בהדחקה מאסיבית כזאת ועלי לתת מידי פעם לנטיתי הטבעית  דרור .

וכמו שאמרתי הזקנה כבר שם..