יומן תחנה מאת הרב יעקב אלישיב

" אף כי אי אפשר לומר שהשירים נוטים וידוי אישי אינטימי, הריהם ביטוי פתוח של רגישות אנושית והלך אישי."
ואולי בהקשר הזה כתב הרא"יה קוק, לפני כשמונים שנה בשירו…" ודור יקום וחי
ישיר ליופי וחיים."

למרות המחמאות נבלע הכותב, אולי מחמת צניעותו ועיסוקיו הרבים, הרי לא נמנה האיש על יושבי הקרנות או בתי הקפה, אז הבה נערוך עימו הכרה. הכותב שמו הרב יעקב אלישיב רב עיר ששימש גם כיו"ר המועצה לנפגעי סמים בישראל, ההוצאה אינה ידועה, בית הוצאת אמירים, למי ששמע.

מה שאהבתי הוא השימוש הכנה בשפת המקורות ומעבר לכך האכפתיות והחמלה ששורה על כל שורה.

 אנו כולנו חלק מדור שמתקשה לצאת מהטבור של עצמו, והנה כותב תורני, רב בישראל, שאפילו שימש כדיין בבית הדין הרבני, מקצוע שנוא לכל הדעות,  שכולו אכפתיות ואהדת הזולת. וגם אם לא כל השירים שווים ברמתם, או ערוכים דיים, חוויות הקריאה מובטחת.

יש כאן מספר שירים שמטיחים ביקורת חברתית על תפקיד הפסיכולוג המתווך שכאילו מבין ללב המטופל, וכך דוחף את אחד  מבני הזוג, מוביל אותו לגירושין, אולי לא כולם יסכימו אך השיר בכלל לא רע.

הפסיכולוג מכונה בשיר: מרכיב פרו תזות של מילים לועזיות. המצאה מילולית מקורית, שמתאימה ככלל להרבה פסיכולוגים שהכרתי.

גם תפקיד הרב המחתן שמתחנן להצלחת הזוג, אפילו תחת החופה מובא כאן ברגישות גדולה.

ובהגיע התור ענד טבעת הכסף\ ובשקף הינומה פשט האור באור פניה\ ובכיתי לאמור ברכם נא אבינו\ באור פניה .\

ולי אבא הסביר פעם\ כי מראה היא דווקא זכוכית שקופה\ וכאשר נמשחת בכסף\ אז תראה בה\ רק את עצמך.

האם הזוג הזה נישא בשל תכלית הכסף? תוהה הרב ומייחל לחתונת כסף ולהרבה אהבה.

רוב השירים מצדדים באשה ולא בגבר: למשל: לפני לכתו לישון תמיד סדרה לו המטה.\ אז ליד מי ינח לעולמו, מחר לאחר המיתה?

כאמור הרב גם ניהל תחנה לנרקומנים ובני משפחותיהם וגם שם ניכרת האכפתיות שלו: כשילד מבלדר לאבא\ מגיש לו סם,\ יד קצת נוגעת ביד\ מתחככים במבט.

עכשיו ילד נצל\ שוחרר ממסעי הסם\ אבא שלי , הוא אומר, כבר לא אוהב\ כבר מזמן, כבר שנה לא מכה.

תמיד ברעש ובמבוקת הילדים\ אני זוכר עת בדדתי, עותר לילדים, אז אני נשא באהבתי כי אשרוני\ בנים.

בסעודות- אזכור מבקשת לילדיה באשפתות\ במכאובות- מתת מפלאות עיני הרואות.

וגם ויכוחים עם פילוסופים שונים מובאים כאן : אחרי שהפילוסופיה  נעצרה\ ליד קאנט והממשות והדברים  כשלעצמם,\ ראיתיו רץ וילט פניו.\ מאופן שהליט ואיך שהסתיר\ ידעתיו-\ אנרי\ נכד לסבא מוורקא\ איש יהודי.

קובץ מעניין, קצת ארוך מידיי אומנם, שמביא מחשבה יהודית , לא תקשורתית, ובהחלט ראויה.

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}