תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
את הפוסט אני כותבת בעקבות הפוסט של מיכה שטען שלא כל גרמניה הייתה נאצית ובעצם יש התנשאות בגינוי הרוצחים בלי לבחון את עצמינו. היה משהו בנימת התוכחה שנגע אלי ודרש גם ממני ברור והעמקה ברמה לאומית . כאן אני הולכת הרחק מהפוסט של מיכה אל מחוזות התעניינותי האישית . מידי שנה אנו מתאבלים ביום " השואה " על הנרצחים ומגנים את הנאצים ועוזריהם. אך האם בהעלימנו את חלקנו הלא נעים, באי הצלת אחים גוססים והצבעת אצבע מאשימה כלפי העולם, אין משום צביעות מסוימת? הרי לא רק גרמניה הייתה הרסנית ורצחנית, מה עם היתר?
ואכן בבואנו לסקר את השואה , אנו נוטים לשפוט את גרמניה הנאצית ומקלים במשפט של כל השותפים למעשה הרצח הנוראי הזה כולל עצמינו.
המגמה המכוונת היא להציג את העם הגרמני בלבד כסמל הרשע. ברם המצב העובדתי שאותו רוצים להעלים הוא, כי עמים רבים ראו בנאצים שליחים נאמנים להשמדת היהודים.
הדמוקרטיות המערביות הזדרזו לנעול גבולות לנמלטים ואלו רוסיה הקומוניסטית הציבה לפניהם מכונת ירייה. למחנות ההסגר היו שלוחות בערבות סיביר . דומה ושכחנו קבוצות פרטיזנים שקצרו בפרטיזנים היהודים ללא רחם . ואין לנו בעיה לנפוש בארצות הכבושות לשעבר, אלו שלמרות הכיבוש , שיתפו פעולה עם הפולש הנאצי וסייעו לו בהכחדת היהודים .
להזכירכם בתחילת המלחמה היססו שלטונות גרמניה להפעיל את חוקי הגזע על נתינים זרים , מחשש לתגמול לגבי אזרחים גרמנים המתגוררים בחו"ל , אולם עד מהרה נוכחו לדעת , כי אין ממש בחששותיהם , הדמוקרטיות המערביות השלימו בדממה עם רצח אזרחיהן היהודים . אלף מפציצים שלחה ארה"ב מידי לילה להרוס את ערי גרמניה אולם כלואי אושוויץ , מיידנק וטרבלינקה נשכחו ונשרפו בקצב של תריסר אלף יהודים ליום.
גם על האומה האמריקאנית אנו נוהגים לשוחח כעל ידידתנו הטובה ביותר , וכיום כולנו תקווה שאובאמה יסדר לנו שלום בר- קיימא ועוד כמה סידורים קטנים. רק על גרמניה הנאצית הותרנו את אות הקלון .
ולמה?
הרי גם האהדה שגילו תושבי סקנדינביה לקורבנות הנאציזם נובעת מהכמות האפסית כמעט של היהודים בארצות אלו. ולראייה שבשנים האחרונות כאשר התרבו שם היהודים האנטישמיות שבה וחגגה.
ובכן מי הם האחראים לטבח- העם ?
העולם ושנאתו לעם היהודי.
הכנסייה הקאתולית
פושעי שואה יהודים .
משפטם של פושעי השואה היהודים לא נערך מעולם, אולם אין אנו פטורים מלערוך אותו בלבבנו. עשיית המשפט חיונית למען שלמותנו המוסרית והמשך קיומנו כאומה אנושית.
דחיית התהליך גורמת לנו לסיאוב מידות ושקיעה בהדחקה מעייפת ומשחיתה . אי הסקת המסקנות הפומביות מביאה לידי כך שמצבים דומים עלול להתרגש עלינו גם בעתיד בצורות שונות
מי הם אותם פושעים?
יש שיגידו שהיו אלה הרבנים שמנעו עליה מאסיבית לארץ הקודש והורו לצאן מרעיתם להישאר על מקומם ולקדש במותם שם שמיים. חלקם אף לא עודדו בריחה והתנגדות, אם כי היו כאלה שכן הפיצו את כוונת ההשמדה. ועדין רבים מהם דחו בשתי ידיים שליחים מהארץ שהזהירו והציעו עזרה , הם סרבו להצעות העלייה ועודדו את צאן מרעיתם לא להתנגד למרצחים ולמות על " קידוש השם" . אם כי נאמנים למורשתם הציונית שעוד תפרש כאן פנו רוב השליחים אל הנוער הצעיר והחסון . רוב ההורים שנענו להפצרות נפרדו מצאצאיהם המתבגרים שנשלחו לארץ ושהו בה , התחנכו במוסדות שלא תאמו את השקפת עולמם הדתית .
בנוסף בארץ שלטו האנגלים וקשה היה למלט לכאן המוני יהודים. סכנה חדשה הייתה עומדת לפתחינו באם היו מצליחים למלט לכאן המוני יהודים, סביר להניח שהגרמנים היו מרכזים את רוב פעילותם במקום אחד ושמו " ארץ- ישראל" ופעולת ההשמדה שלהם הייתה יעילה הרבה יותר .
אולם פעולות ההצלה יכלו להתבצע בכל מיני כיוונים.
על פי עדותו של ד' לקוח לשעבר של בעלי,עם היוודע על בואם של הגרמנים , סירב רב העיירה לתת לבני העיירה יהודים פולנים מאמינים ,אישור לנוס לכוון רוסיה . הסיבה לסירוב הייתה שרוסיה הינה קומוניסטית ושם לא יוכלו לעבוד את ה' כהלכה ולשמור מצוות. אימו של ד' הפצירה בו לנוס על נפשו למרות האזהרות. ד' נס עבר את הגבול והגיע לוורשה שם הסתובב ברחובות . אישה אחת מכפר קטן ראתה את הילד העזוב ואספה אותו אל ביתה. לאותה אישה היו 12 ילדים משלה וד' היה הילד ה13. במשך כל שנות המלחמה פרשה עליו האישה הזאת את חסותה , למרות שגם לה וגם לילדיה ולא היה די מזון . האישה ד' וילדיה הסתובבו רעבים ללחם אולם דאגו זה לזו . ד' ניצל וחב את חייו לאיכרה הזאת. בתום המלחמה שב אל העיירה ממנה ברח וגילה שכל תושביה נרצחו על ידי הגרמנים. רב העיירה לא יכול היה לשאת את כאבו לנוכח האסון וייסורי המצפון שאחזו בו גרמו לו לקפוץ מגג ביתו היישר אל מותו.והוא לא היה הרב היחיד שהתאבד כשנודעו לו מימדי האסון .
הכעס שיש לנו על אותם רבנים שמנעו הצלת חיים ראוי להיבדק ובפומבי,גם שמו של האדמו"ר הבורח מסאטמר לא יפקד . אם כי על שמם של אותם רבנים לא נסללו רחובות ושמם אינו נשא על שפתי הרבים. לכבוד הזה זכו אי אלו מנהיגים יהודים שהקימו כאן מדינה והזניחו את אחיהם בצורה נפשעת .
במהלך המלחמה לנוכח השמעות מקפיאות הדם שחלחלו אל השורות, התעוררה היהדות החרדית מקיפאונה והבינה, גם אם מאוחר מידי, שהמדובר בדיני הצלת נפשות , לטענתם לא זכו לשום סיוע במאמציהם להציל את שאריות הפליטה ואולי מן הראוי להקשיב להם. אם כי לא רק הם ניסו לסייע לאחיהם המעונים ,נשמות רבות אמיצות וטובות שאותם עוד אזכיר כאן בניהם חברי מפא"י מסורים שאפו להציל יהודים תוך סיכון חייהם ונתקלו ,בצמרת אדישה, בקירות אטומים ובחומות ניכור .
בנוסף ראוי להזכיר מי עוד היוו מכשלה להצלת הנפשות הרעבות , היו אלה אלפי שוטרים שהפכו למשרתי הגרמנים וחברי מועצות הזקנים הרי הם " היודנרט" ועוד רבים ומושחתים שהפכו את עורם ולא רק ששיתפו פעולה אלה אף התעללו באחיהם המעונים. על כל אלה וגם על האחרים עוד אכתוב כאן במאמרי הבאים.
חלקו של הישוב היהודי ושליחיו ברחבי העולם באי מניעת השואה
בן הכט מחבר הספר " תרמית" סופר ותסריטאי שהיה כל ימיו רחוק מהיהדות .חזר אל חיק עמו לנוכח השואה , פרש מעסקיו הפרטים שהכניסו לו מיליונים והשקיע את רוב מאמציו " בוועד להצלת יהדות אירופה"
"בידיעות אחרונות" מיום ח' טבת תשכ"ב כותב א. גולן:
"אני שולח לך ספר חדש שהופיע כאן בימים אלו. אני מזועזע כולי. כולנו מזועזעים, לא מעיזים להאמין. מכר אחד שלח לי גלויה שקבל בדואר ואשר שוגרה כנראה לרבבות יהודים ברחבי תבל – התובעת את התפטרותו של בן- גוריון על חלקו בהשתקת השואה הנאצית."
בן -גוריון כידוע לנו לא התפטר.
בפרקים הבאים ייכתב כאן על קלונם של אישי ציבור ידועים שמנעו פעולות הצלה רחבות היקף סכלו והפרו אותם. ביין האישים לא יפקד שמם של: סאלי מאיר נציג הג'וינט וגם יו"ר ועד הקהילות בשוויץ,
ד"ר יוסף טננבוים יו"ר התאחדות יהודי פולין, מר נתן שוואלב נציג הסוכנות היהודית שישב בשוויץ,יצחק גרינבוים וסטיפן וויז יו"ר " ועד ההצלה המאוחד למען יהדות אירופה" , נשיא המדינה לשעבר ויצמן, שרת, אבא קובנר ועוד.
וכך כותב בן הכט בספרו " תרמית":
"האמת על ויצמן היא , כי הוא נשא על כנפי החלום היהודי של ציון החדשה, אשר איך שהוא לא כללה את היהודים האמיתים – של סמטת פטיקוט, רחוב הסטר, רחוב נאבליקי שבוורשה והגטו של סמטת פטיקוט , רחוב הסטר, הוא נשא נאומים נמלצים רבים , בהסבירו את מטרתו של ציונתו . הוא הציע לעולם תמונה של ציונות העמלה להפוך את ישראל לחלון של " טיפני" עבור יהודים נוצצים ולא גטו נוסף עבור רוכלים דוחפי עגלות ועוטפי טלית נחותים."
השופט העליון , חיים כהן, ששמש בימי משפט קסטנר כיועץ משפטי של ממשלת ישראל , נתן בערעורו על פסק הדין המרשיע ביטוי נוסף לפילוסופיה הנ"ל.
בין השאר הוא כותב בערעורו לפני בית הדין העליון:
אם לפי השקפתו של קסטנר , צודקת או כוזבת הוא האמין , כי מיליון יהודים היו חסרי תקווה ונדונים למוות , הוא היה מורשה לא להודיע להם על גורלם ולהתרכז בהצלת המעטים . הוא היה מורשה לנהל עסקה עם הנאצים למען הצלת מאות אנשים ספורים ומוסמך לא להזהיר מיליונים. למעשה אם כן הוא ראה את זאת ובצדק או בכזב, זה היה תפקידו. אם אינכם אוהדים שיטה זאת , אם זה אינו עולה בקנה מידה אחד עם הפילוסופיה שלכם, הרשות בידכם לבקר את קסטנר ולומר , כי הפוליטיקה שלו שוגגת, אך מה לכל זה דמיון עם שיתוף פעולה. הייתה זאת תמיד מסורתנו הציונית לברור את המעטים מתוך הרבים בארגון העלייה לא"י . האם בגלל זה נקרא בוגדים?"
אם כך נוער צעיר וחסון , רחוק מהשפעות ההורים , שפניו להגנת המולדת התקבל כאן בברכה . אולם יתר עוטפי הטליתות הנחותים בניהם : נשים, וקשישים , נדחו בשתי ידיים, או זכו להתעלמות רמה. במקרה הזה סופם המר ידוע לכולנו.
קסטנר לא היה היחיד שיכל להציל יהודים בעבור בצע כסף, אולם משום מה, קסטנר היה היחיד שזכה לגב כלכלי ,לגיבוי ולסיוע פעיל. על הסיבות לאיפה והאיפה הזאת עוד נדון בהרחבה בהמשך
בשנת תשי"ט כותב אלי ויזל "בידיעות אחרונות " על בן הכט וספרו את הדברים ה הבאים: כולנו מודים שהוא אדם אמיץ , ואדם שאינו נרתע מללכת נגד הזרם .
בן הכט היה הראשון שסיפר לעם האמריקאי , כי בגרמניה קיימים מחנות השמדה ומי שם מכשלות בדרכינו שואל בן הכט , מנהיגים יהודים . יהודים בעלי שם , בעלי עמדה, שפחדו שיכירו שהם יהודים ולא אמריקאים . אחד מהם הוא סטאפן וויז, נשיאם של הקונגרסים היהודים למיניהם.
ומוסיף ויזל וכותב: בעיני בן הכט, מוקי כהן הוא יותר יהודי מויצמן. מי זה מוקי כהן? גנסטר יהודי ידוע בקליפורניה . מוקי אוהב יהודים , הוא אסף כספים למען הצלה במחתרת , הוא עזר ואם משהו בנוכחותו ישמיע מלה אשר תפגע בכבוד יהודי- הוא יחנקהו במו ידיו.
ובן הכט המשיך להשמיע דעותיו על בן- גוריון, משה שרת ועל ראשי הסוכנות שמעלו בתפקידם.
משום מה מכונת הכתיבה שלי מסרבת לכתוב על ויצמן ..
אומר ויזל.
ואם מכונת הכתיבה שלו מתקשה עם הידיעות המרעישות , הרי אותו קושי מתגלה גם אצלי בכתבי את הדברים המצוטטים .
המשך יבוא..
בלה בלה בלה
לא נראה לי שמותם של מיליונים הוא בלה, בלה.
דבריו של בן הכט היו מוטים נגד כל מה שהיה בפוליטיקה הציונית מרכז (וייצמן) או שמאל (בן גוריון).
מן הראוי לעיין בפרוטוקולים של הסוכנות ושל המפלגות הציוניות כדי להבין עד כמה דובר בתקופת השואה על ההשמדה, ועד כמה זה הופץ כבר ב-1942.
כיום, בתקופה הפוסט-ציונית, קל מאוד לקבל טענות מן הסוג ההכטי.
ודרך אגב, הישוב היהודי התגייס לצבא הבריטי בשיעורים גבוהים יותר מכל מושבת כתר באימפריה הבריטית, לרבות שיעור הרופאים הארצישראלים שהיה גבוה לאין שיעור.
אנחנו שוכחים דבר נוסף. בשנים העיקריות של השואה, כמעט כל גבולותיה של אירופה היו חסומים על-ידי הנאצים והפאשיסטים. על אדמת אירופה לא פעל כמעט צבא אירופי או אמריקני עד 1944!
גם על ההתגיסות הזאת עוד אכתוב, כי היא כבלה כאן ידיים ובשם הברית הזאת לא נעשו דברים.
אשמח אם תכתוב מה שאתה יודע ואני אכתוב את אשר הובא לידיעתי.
הנושא הזה ראוי להכתב.
עיקר הפעילות נגד הנאצים רוכזה בשויץ , כידוע לי ושם גם סוכלה לצערינו.
אך אשמח גם להארות והערות נוספות ממך.