Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
אני מתחילה להגיע אליו יותר , אבל לא מידיי, בהגזמה, אנחנו תמיד באזור שאינו מותיר פרטיות, על מנת לשמור על הריחוק המקובל. זה מותיר מרווח שיחה.
ובכל זאת הנושאים מרוממים, אולי מידי אולי לא.אולי כאלה פני הדברים שאת משוחחת עם אדם כמותו. אנחנו מדברים על מסירות נפש לזולת, עד כמה, אני שואלת והאם מותר לאפשר לעצמי להיפגע?
ואם הייתי יודעת שכך הדבר היה צריך להתגלגל. עניין הגלגולים לא מפסיק לעלות, כמו החלומות. אף פעם לא שוחחתי כך עם איש. שיטות הטיפול השונות בהן התנסיתי, דורשות כיבוס מעייף, הכל נראה לי כל כך טיפשי.
משהו שהיה כה שדוד ופצוע מתמלא ברינה. זו המילה המתאימה.הפשוטה. כאלה המה הצדיקם נסתרים. פשוטים בתמימותם.
איך זה שאתה רואה רק את הטוב שבאנשים? כי גם אני רואה את שלא נאמר, לתחושתי זה כל כך קשה לדעת את השני ,להקשיב לו בלי שפיטה, הטוב כזה מסווה, הפיח סביב ההסתרים כל כך טובעני, שאני נסגרת קמעה..
תתפללי על זה הוא אומר. נכון, תבקשי ויראו לך.ויראו- כמו שהראו את כל השאר-אז גם את תתגלי.
נכון, על זה לא התפללתי מספיק. תמיד נשפתי ציקון, שנגרר לעבר הצרכים הגשמים המטריפים , פחות מידי תפילות הקדשתי לאיזור שמבקש להעתיר על השורש הנחבא. שהיה ועודנו נשמה קולקטיבית שלמה. אני נמלאת שוב תקווה הרי לא יתכן שאפשרי יהיה לדעוך נפשית, מתוך רשלנות עייפה
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";
mso-fareast-"Times New Roman";}