נולדה בשנת תשמ"א בדימונה וגדלה בראש העין. בימי ילדותה ובשנות נעוריה ניגנה על גיטרה בס בתזמורת כלי הפריטה הישראלית.לאחר שירות צבאי ביחידת דובר צה"ל החלה ללמוד תקשורת ומוסיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בעת הזו החלה גם בכתיבת שירה. שיריה פורסמו ב- Ynet, בכתבי העת: "משיב הרוח", "כתם" "מטען", ו"זוטא",במגזין "אתגר", באנתולוגיית השירה: "אדומה" בשירון מהפכת האוהלים ובכתבי עת נוספים.לצד ניהול עסק לאימון אישי להצלחה בלימודים גלית משקיעה את זמנה גם בנגינה, בכתיבה ובהלחנת מוסיקה.
אכן בבל היא כאן אבל יש גם מעלה בדברים ,פן יהיו לעם אחד אדם אחד רעיון אחד ומי בכלל רוצה רק קול אחד?
אהבתי את "תפלצות בבל," וקול הצעקה העולה מן השיר, אולי לעזרה, אולי להתבוננות ואולי חלק מהפופוליטיקה של תל אביב, יפה!
תודה רבה חני. התכוונתי לבניינים גבוהים ומכוערים. רוצים להגיע לשמיים כמגדל בבל. שפתם שונה מזו של הבניינים הקטנים והיפים (אם כי הישנים) זוהי הצעקה
שמחתי שאהבת
גלית
הבנתי, הדימוי היה מדויק בעיני.
מזדהה מאד עם התחושה הזאת — אומי.
כן אומי,
זו התחושה החזקה ביותר שיש לי כשאני בעיר הזו
גלית
בבל כאן. כך נוצרה ישראל בליל של שפות, תרבויות והלואי ונדע לשמור על כל התרבויות האלה ולא לדבר בקול אחד.
מטפוריקה חזקה ממחישה את הבליל והבלבול- מעט המכיל את המרובה, יופי!
תודה חנה!
זה יקרה כשהבתים הגבוהים ובוניהם לא ידברו יותר מהגובה שלהם
גלית