ביאליק אחרי עריכה

אָמַרְתְּ שֶׁכָּמוֹנִי אַתְּ רוֹצָה לֵהָנוֹת מִדְּבָרִים פְּשׁוּטִים, לְמָשָׁל פֶּרַח בִּרְחוֹב בְּיָאלִיק
אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁבְּחִירוֹתַי הָעֲלוּבוֹת הֵן רַק סִפּוּר מַעֲטֶפֶת הֶסְבֵּר קָלוּשׁ לָעֻבְדָּה
שֶׁכְּבָר קָבַרְתִּי שְׁנֵי שְׁלִישׁ מֵחַיַּי וּבְּיָאלִיק כָּמוֹנִי חַלָּשׁ בִּפְרָחִים וּלְארֶךְ הָרְחוֹב רַק
חֲנוּת אַחַת רְאוּיָה כָּל הַשְּׁאָר דּוּכָנִים זֵרִים מִפְּלַסְטִיק לְפִי עֵרֶךְ הַדּוֹלַר אַחֲרֵי הַנְּפִילָה

פורסם לראשונה ב "שירה והעיר הגדולה" הליקון, גליון 84, אביב 2009