בננות - בלוגים / / תקשורת עם התת מודע – 2
אמירה הס
  • אמירה הס

    האמת שהביוגרפיה שלי זה לא מה שהביוגרפיה שלי אומרת.  יש ביוגרפיה נשמתית שהיא בעבורה מיצגת את חיי. אבל: עליתי ארצה מבגדד ב-1951 עם הורי ואחי הצעיר ראובן. סיימתי בי"ס סליגסברג במגמה הלבורנטית.  צבא. נשואין. גרושים. שתי בנות 3 נכדים.  קורסים רבים ושונים ביניהם שנה או שנתיים באוניברסיטה למדתי ערבית. הופעתי בכמה הצגות בתאטרון הקהילתי בקיראון ובתאטרון החאן במונולוגים ודיאלוגים. בקיר און הייתי האמא של ורדהלה של חנוך לוין. ובחאן בלונש מחשמלית ושמה תשוקה ואחת המשוגעות משאיו.  מאוד אוהבת לשחק בתפקידי משוגעת. בילדותי הייתי בפינת הילד אצל נעמי צורי ואסתר סופר. ושרנו "דוד ירח בשמים לא עצם את העינים. כל הלילה לא ישן במקטרת מעשן.  אולי בגלל זה אחר כך יצא לי הספר וירח נוטף שגעון.  מי יודע? היו לי שתי תערוכות ציור. אחת בגלריה עמליה ארבל ואחת בירושלים בגלריה אנתיאה. היו שבחים על יצירתי בעכבר העיר.   האמת שאני מרגישה מפוספסת.  נגיעות על קצה המזלג בכמה שטחים ולא מצאתי למה אני בדיוק מתאימה או למה אני שואפת.  בזבוז שלם של חיים בלי עבודה של ממש ובלי משכורות. אף כי תקופה די ארוכה עבדתי בלשכת העתונות הממשלתית ולפני כן לפני נשואי הראשונים על חוזה של משרד החוץ במחלקה לשתוף בינלאומי.  מאז שכחתי מה זאת עבודה כי השירה גרפה אותי מהמציאות והלאה. הוצאתי 6 ספרי שירה. באקראי אספתי מאלפי שירי קבוצות שירים ופרסמתי. אני אדם מפוזר שלא יודע איך לנהוג במציאות הממשית. ואיך לכוונן עצמי שאובן בנהירות רבה יותר.  השירים שורפים אותי. לא מרפים ממני.  לפעמים קשה לי לעמוד במעמסה. לפעמים כמעט בקריסה נפשית. לפעמים בקריסות פיזיות.   עולמי צר צר מאוד אף כי פעם היה מאד רחב ושאף לדעת.   עם הזמן אני הולכת ומצטמצמת בתוך עצמי.  זה הגיל כנראה. וזה מציק.  הולכת ונעלמת אל תוך עצמי.  אני מרגישה שאני מפסידה את יפיים וחכמתם של האנשים.

תקשורת עם התת מודע – 2

תקשורת עם תתהמודע  מס 2–

 

יש לי דווקא תקשורת עם תת המודע שלו

וואו איזו בירא עמיקתא

 

ומפסגת הר נבו

אל אנטארקטיקה

יא וויילי הכפור הזה

והתסבוך

בד בד ווייזר

————

תת המודע שלו נקרא לו פנדורינה

אין שם מנדרינים

המנטרה שלו נקרא לה זילפה

הוא מזליף רעלים תת קרקעיים

כמעט זרניך מעכברים

כבר לא מפחדת ממנו

רק יוקדת יראה

—— 

בגן המתים התלויים בלי נאוה

ראיתי קקטוס תת הכרה

קיפודים

קיפודי ים ים זה הדבר

ים המוות הכחול ינוע מן הדממה

ותצא משם אשת לוט

לא אביט את אשר דקר

——

יש אשר יוביל אותו רגש מסועף טורפני

טורדני זה לא או סי די או איך שקוראים לזה

תת הכרתית בעייתו אדיפלית מינימלית בעיניו

אבל אני קוראה אותו ידמה אותי הזאבה

לינוק דם לבי היה רוצה כאילו הייתי ציצי

כאילו הייתי ממי

מה אציץ לו מהקן שלי

אני לא קן קוקיה

קוקו ראיתי אותך ואתחבא

כי לא שמעתי את קול אלהים הולך בגן?

 

והוא מנחש מאוד שאני לא נחש ולא צפע

ובלבו אזעקת שווא כשהוא סוגר את התריסים

כשהוא אוטם את החדרים

חדרי לבו זה סוד כמוס לחמור ולסוס

 

5 תגובות

  1. איזה שיר. איזו עוצמה. מצחיק עד כאב וכאוב עד מצחיק מהצחוק הגורלי של הסוס. יפה לך אמירה, כן תרבי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמירה הס