כְּמוֹ צֶדֶף
שֶׁנּוֹתָר עַל הַחוֹף,
אֵין בּוֹ אֶלָּא רֶמֶז לַמִּתְרַחֵש
בַּמְּצוּלוֹת.
אֲבָל מִפַּעַם לְפַעַם
מִישֶׁהוּ יִרְכֹּן וְיִטֹּל אוֹתוֹ מִבֵּין גַּרְגְּרֵי
הַחוֹל, וּבְשָׁעָה שֶׁיְּגַלְגֵּל אוֹתוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו
יַעֲמִיקוּ עֵינָיו, וּמַחְשָׁבָה אִלֶּמֶת
תְּפַרְפֵּר בּוֹ רֶגַע
וְתַחְמֹק
מִכָּל רִשְׁתוֹת הַדַּיָּגִים.
[מתוך הספר "אני ולא מלאך" שיראה אור בהוצאת הליקון]
"פלטה אהבתי את אלמוגיה/ ודייגים שנזדמנו לחוף/ אספו אותם, ויישאום הרחק/ ובעולם חופז ובן חלוף/ הזמן בהם כילד ישחק".
(לאה גולדברג, מהזיכרון, מקווה שציטטתי נכון).
תודה לי. ככה זה כשיש בלוג, כולם מתחילים להעתיק ממך.יש לך את הטלפון של הלאה הזאת?
כבר טלפון? בדרך כלל מתחילים ממייל :))
מקסים