משהו דו לשוני לגלות להתגלות

    קבוצת יום רביעי ביום הרביעי בבריאת העולם  הופיעו בשמים: השמש, הירח, הכוכבים, הזמן, המחזוריות, החלומות והתיקוות…   היום אפגוש את אנשי החלומות -קבוצת יום רביעי- שהגו הקימו ויקריאו את שירתם. אשיר את שירם.    

      חני שטרנברג התפלאה שבחרתי להלחין את השיר קדיש לאמא  זה שיר מתוך סיפרה החדש  עכשיו הזמן לומר אמת  חני משוחחת עם אמא כמו יושבות אחת מול השניה- וחני פותחת בשיחה: 'הזמן שחולף מקרב אותי אליך מה שניבצר מימני בחייך מתאפשר לי במותך' הכתיבה של חני מזכירה לי  שהכל בעיניי המתבונן… יש לחני שיר אחר: 'עוד מעט ראייתי ...

  ככה רות בלומרט כותבת -הניצוץ בתוכי סבלני מן הנמלים עשיר מכל גחליליות- התחברתי לשיר הזה, מלא התיקוה, מלא מאש התמיד. כתבתי לו מנגינה.    היום יש מסיבה לכבוד רות  בבית הסופר בתא…  היום בשעה שמונה. (רחוב קפלן 6) להתראות טובה  

ליכבוד ההופעה המתקרבת שלי החלטתי לטפל, ולעלות לינק- להופעה  שהייתה לי במרכז עינב ביוגרפיה. מאז שכתבתי את השיר עברו שלוש שנים, היום הייתי מוסיפה- עוד בית לשיר מה הדבר – שלא ידעתי-  שיש לי נוף נפשי וגיליתי שם אופטימיות ואמונה   מוזמנים:לאוזן בר (קינג-ג'ורג' 48 – מול דיזנגוף סנטר) יום ב'-19.10 בשעה 20:30 כבוד להיפגש כולנו להתראות טובה  מתוך הופעה ...

  אף פעם לא פתחתי פרוכת בבית כנסת אף פעם לא החזקתי  ספר תורה… מעזרת נשים מביטה בפרוכת …ומחכה שתפתח… מביטה באריות שיושבים זקופים אחד מול השני…   מחכים… ואז: מוצאים את ספר התורה מניחים כתר זהב בראשה הפעמונים מרשרשים בקולות וצלילים דקים   אף פעם לא פתחתי את הפרוכת בבית כנסת אף פעם לא החזקתי  ספר התורה… כשמחבקים  ספר ...

    טלי תמיר: איטה גרטנר מנסה להחיות את זכר אמה באמצעות שחזור של טקס פרטי שהיה ביניהן: הכנת בובת מגבת – "ללקה" בפולנית. גרטנר החלה לשחזר את הבובה שבנתה לה אמה בילדותה, כשהיא מחליפה את בד המגבת בנייר. תוך כדי חילופי תפקידים בינה לבין אמה, נוגעת גרטנר במקום הרגשי של הילדה שהייתה: ילדה שהתייתמה בגיל צעיר ושימרה בתוכה חלל ...

"סיפור" מופיע -בזוטא על יחסיי עם המטבח שלי… בחרתי עבודה של איטה גרטנר-מפת שולחן.

  לא משנה כמה טוב לי בעיר שלי… ארגיש  נעלבת.. העיר לא עוטפת אותי טוב… לא מסתדרת עם הכפתורים, לא מצליחה להביט בעצמי בראי בלי להיזכר – בבדידות שהיא מנגחת. עיר עצבנית.  

הערב -שירים בקצה- בהליקון , הלחנתי 4 שירים חדשים., .מתרגשת מההופעה, תחושה של הרפתקאה. מתרגשת מהמיפגש עם כולם בעיני  זה נס איך  מנגינה  נידבקת  למילים…  מציאות חמקמקה, ברגע מסוים הם הופכים לאחד אני מתחברת  לסיום השיר של נורית זרחי: לב מפגר הכל ומיד תקבל רק במוות . נורית משתמשת במילות רחוב בלי למצמץ כמו: לב מטרוף, לב מפגר. והתחושה האמיתית ...

בדרך כלל  אני מלחינה למילים שלי.  זה מפתיע, התחלתי להינות גם מלכתוב מוזיקה לשירים של אחרים. ההתערבבות, פתחה אפיק   שלא הכרתי… פתאום יש לי מועדון חדש… אני שייכת… גם שייכת לחוץ, וגם שייכת יותר לעצמי, כי הגעתי למחוזות רחוקים. סוג של אומץ, ותעוזה, לעמוד בכאב שלא נעגתי קודם. הוזמנתי לערב אנתולוגיה לשירה עיברית 'בהליקון' כתבתי מנגינה למילים של אמיר ...