טובה גרטנר
תעודת זהות : מלחינה, כותבת שירים .
זמרת.
תעודות נוספות : אהבה גדולה לכתיבה, בשלב מסוים אחרי שהוצאתי שלושה דיסקים: כתום, אם מלאכים, ושיחת חצות. החלטתי שאף פעם לא כתבתי ספרות, ואז עשיתי הפסקה ממוזיקה ורק כתבתי ...
אני אוהבת לכתוב סיפורים קצרים ומחזות.
'דוכן נשיקות'- 2008
שירים קיצוניים-20011 דיסק שברובו שיריי משוררים מהתקופה שלנו, כמו אמיר אור, רפי וויכרט, חגית גרוסצן, רות בלומרט ועוד
נהדר טובה. איזו עבודה וקונספט שבחרת, וגם את הסיפור אהבתי (כתבתי לך בזוטא אתמול)
היי איריס
תודה, גם אני אוהבת את הקונספט, זה כיף כשאני מצליחה, ליצר משהו שלא תיכננתי מראש, אלה תוך כדי תהליך.
להתראות טובה
טובה יקרה כתבת
סיפור כתום על אהבה
קראתי בהנאה
והצלבים התמימים של אמא שלך מזכירים כמובן את מפיות האוכל שעשינו בבית הספר
ריקי , ריקי
תודה… זה באמת כתום של הפרדסים וריחות הקלמנטיהנ
להתראות טובה
הי טובה, קראתי ונישבתי בשאלה – מטבח או טיול בחו"ל טורקיז או לבן, שקוף או אטום , שאני אקנה או שאתה ומי מחליט? יופי של סיפור, נהנתי.
המפה מעלה געגוע לתקופת התמימות,
תודה לך אורה יקירתי
בקרוב תהיה לי הופעה, אפרסם, סיבה למפגש
שלך טובה
תמיד בשמחה,
נפלאה
כאן
בזוטא
ובחיים
היי שולמית
המחשבה שאת בניו יורק מקסימה בעיניי הלואי והייתי יכולה לשוטט איתך שם
להתראות ובאהבה
טובה
טובה, יפה הסיפור הבודהיסטי שלך. אין כמו השילוב של הטיול לחו"ל והכותונת השקופה 🙂
יפה הסיפור ויפה המפה הרקומה, טובה ,ויש קשר ביניהם. הגבתי לך ב"זוטא"
העיי חנה
תודה
שמחתי על מציאת המפה… סוגר מחשבות
להתראות טובה
היי אמיר
שמחה שאתה אוהב… למה זה בודיהסטי? בגלל הכתום,או משהו שלא שמתי לב…
סכל אופן הבחורה בסיפור לא פשוטה…
אז עכשיו יש לה מטבח בצבע פיסטוק
להתראות טובה
טובה, כתבתי לך בזוטא.
היי יעל…
אין כמוך
מודה לך
טובה
טובה, העבודה נפלאה!! וגם הספור שלך, אני אוהבת את הספורים שלך, כאילו נוצרו מעצמם בלי מאמץ והם כאן.
חני יקירתי
תודה לך… את אומרת לי משהו חשוב… אזכור ואנצור
שלך טובה
טובה, רקמת סיפור צבעוני וחי שקוף.
היי תמי
תודה לך…
הכן סיפור צבעוני, על הבאנליות השקטה של המחשבות.
להתראות טובה
הי טובה
סיפור רקמתי ורקמה סיפורית, אהבתי את הסיפור והמפגש בן יצירתך ליצירת אמך מרתק ומרגש
היי מישלה
תודה על הקריאה, בחרתי בציור הזה בגלל ריקמת החיים בתוכו, הירגשת את מה שחיפשתי… המחשבות של הגיבורה הם איטיות כמו ריקמה… היא לא ממש מבינה את עצמה.
להתראות טובה
היי טובה יקרה,
הספור נורא שיקף לי את החיים של עצמי.מלוכלכים,וחורים פעורים,ובמקום לתקן אני בורחת ללונדון,או תולה תמונה יפה כדי להסתיר.העבודה של האמא שיקפה לי את המטבח של הסבתא הבולגרייה שלי.מן טוהר ופשטות של ניקיון.
ואני אומרת:המטבח כמו החיים,טלאים טלאים,ואני בכלל לא אוהבת את המטבח.אני אוהבת חלונות פתוחים ואוויר.והתבשילים השרופים של מישהו,הם המוזיקה שמשקה אותי.
GO FOR IT .נשיקות…ממיה
היי מיה
כן הסיפור הזה מזכיר לי שיח עם עצמי, על האין מילים לעומת שיטפון המחשבות שלנו.
יש טלאם אין סופיים בחיים.
מוצאת חן בעיניי המילה הזאת.
להתראות טובה
טובה, הגבתי ב"זותא".
המשיכי לכתוב סיפורים יפים כאלה.
עקיבא