אַחֲרֵי שֶׁהִתְיַתַּמְתִּי מֵעַצְמִי, נַעֲשֵׂיתִי רָעֵב משורר, עורך ספרותי ולוגם קפקא בלילות
איך להגיע למקום הראשון בבלוג? הפליישרית במקום הראשון כבר הרבה זמן, ואני חדש כאן, כבר עשרה ימים, ועדיין לא מצליח לכבוש את הלשון. אתמול הייתי במסיבה שתמיד עפו שם כדורי אוויר, והפעם כל הבלונים היו מתים. הפליישרית מצליחה לגלגל את האישונים של כולנו למעלה, ואני תקוע במקום בינוני באמצע. ודווקא המסיבה היתה רועשת, ואפילו הצלחתי לנצח בבול פגיעה את נער המעלית, אבל הפליישרית, הפליישרית, לא יוצאת לי מהראש. ניסיתי לכתוב כמוה, אפילו כיוונתי את הירח אל המבט, ועדיין. תמיד מביטים בי מהעליונים לתחתונים. תתבייש בך! צועק לי הגוף מהמקלחת. תתבייש אתה בעצמך! גם כשאני לבד אני משוחח עם הפליישרית. מחר אמצא אותה בין קפלי הגוף, משתעשעת בתוך הלב. הפליישרית רוכנת כמו אגמון לתוך המים, ואני רק רוח, והבלוג הוא רק מים צלולים. מזל שנרקיס אהב את המים. מזל שיש לנו אהבה להציל את הגוף ממבטים.
נכון! נרקיס אהב את המים. כתבת נהדר כרגיל :))
לי ולך, תודה
אז זה מסביר למה אני לא מצליח לעקוף אותך, עורך יקר (-:
למה? אתה לא אוהב את המים?
תראה מה זה רונן, לאן נעלמו סימני הנשיכה באצבעות הרוח? אתמול חשבתי על המקום הראשון ולא יכולתי להירדם. רק עכשיו, כשאני עמוק באוורסט של הבננות, אני חש את הקור חודר לעצמותיי.
לא, לא, איך אפשר "עמוק באוורסט" – תראה איזה מטאפורה לא עקבית, הרי האוורסט גבוה ולא עמוק. (-<: ולגבי הקור, יש לך פה את צאלה, אשת תוכנה מבריקה, שתכתוב לך קוד נגד הקור ותכסה אותך בשמיכת שירה קוביסטית (כזו שמכסה את הראש והרגליים, אבל רק בתנאי שהם באותו מקום)
ליקיר ולרונן
הפליישרית , אמא"לה זאת אשר על הבשר?
אתה יודע זה לא שמי מלידה…שם משפחתי היה אברהם , עכשיו מאוחר מידי להחליף.
היום כבר לא חשוב לי כל כך הבשר..יותר חשוב לי לנפץ פסילים …
יש לי סוד ואתם הגברים כל כך תחרותיים שאתם חושבים כל הזמן איך לנצח. לא חשוב לכם שכבר פירסמתם ספרי שירה ואני לא שאתם מפורסמים בתחומכם ואני עוד במאבק ,במקום אחד לא ניצחתם.
והסוד היה בהתחלה ואם לא הייתי אשה אולי לא הייתי מגלה:
אני מנהלת הפורום לקרמיקה שנכנסים אליו כ500 איש, וחברה בפורום לאמנות שימושית כי יש לי שם כמה חברות שמונה
כ700 איש. אני חיה הרבה ליד המחשב קוראת ומגיבה למשל באתר רשימות אצל כמה מועדפים יקרים לליבי ות מ י ד חותמת עם קישור לבלוג. תשאל למה? כי האינטרנט איפשר לי לפרוץ עם אמנותי מהגבולות שהוקצבו לאמנית קרמיקה בשדה האמנות בישראל.
זה היה בהתחלה בלי לשכוח כמובן את רשימת מכותבי שמונה כ100 איש,ואת ההפנייה ב"מארב" המגזין לתרבות אמנות ומדיה ששם כתבתי אי אילה מאמרים ויש לי שם ידידים שאני אוהבת.
אחר כך , בפורום לקרמיקה , עיצבנתי אותם וכנראה כבר לא נכנסים כל כך הרבה,המשפחה הקרובה בטח עוד נכנסת,רשימת התפוצה מה זה עייפים מתזכורות , מתביישים לבקש שאוריד אותם.שותקים.
וגם
נדמה לי שאני לא מעמיסה על הקורא/צופה יותר מידי טכסט.בדרך כלל וגם לא מוכנה לכתוב טכסט שאיננו מבוקר ותמציתי , פרט לתגובות ששם אני חוגגת. וכמובן הויז"ואלס. שזה צורך שלי כאוהבת בשר…
אז תדעו לכם שבעולם הממשי לכם יש יותר הישגים. למה צרה עיניכם בהישגי הקטן והנזיל? . לדעתי המכונה הממיינת את הצפיות איטית. הכל שאלה של זמן. אל תיכנסו לבלוג שלי תורידו לי נקודות
שלכם בצער רב על כתר נייר הכסף לאפייה
ההולך להיגזל בקרוב – מירי פליישר לשעבר אברהם מנתץ הפסילים.
מירי היקרה, אני מוריד בפנייך את הקרחת. מאוד מעריך אותך וממילא לא התכוונתי לפגוע בך, אלא כתבתי רשימה שכל-כולה שיר הלל למעמדך ככותבת וכאשה פוריה בישראל. אני מאוד אוהב שאת נכנסת אלי לפוסט, ומגיבה, ואוהדת, וחשה את הפעימות הרכות של הרשת. איך את מצליחה לעורר כך את המלים, רק את יודעת! בברכת המשך חג שמח, אני
לעורר כך את המילים רק את יודעת…
את המשפט הזה ארשום כהמלצה מהמשורר שלולא היה שמו יקיר היה צריך להיקרא כך ומעורך השירה ואלוף הניקוד שאצלו הניקוד נראה כיהלומים קטנים על נהר המילים. תודה !
מירי, את פשוט אמיתית, לא מדברת גבוהה מדי, מובנת, פשוטה במובן הבסיסי והאמיתי, מעניינת, משדרת כנות ולא התנשאות, ולכן גם קוריאם אותך בכיף. מגיע לך.
אילנה תודה!
ככה יקיר ייקבל עוד כניסות ובקרוב המלך החדש !
מירי אל תדאגי, את תמיד תהיה המלכה.
תהיה מלך
תהיי מלכה
כולה מלכות הבלוף
טוב, בעצם לא לגמרי במקרה. תחקרתי אודותיך באינטרנט, בעקבות הסדנא שאתה מנחה. מצאתי קישור בויקיפדיה. באתי. וראיתי כי טוב.
בתור חיית אינטרנט ותיקה, העצה העקרית שיש לי לתת לך היא אל תעכב את הזמן, תן לו ללכת כמו שהוא יודע עם המזוודה שלו לעבודה, הוא הרי עובד מצטיין, וכותבים טובים לא נשארים יתומים ברשת.
אני בכל אופן מבטיחה לבקר אותך כאן, וגם להביא מדי פעם כיבוד.
צודקת, הזמן תמיד ממהר עם מזוודה וכובע. אתמול מצאתי אותו בקו חמש, בקושי זיהיתי את פניו מסתתרים תחת עיתון מעריב. מיד החתמתי אותו על משכנתא לדירה ברמת גן. קניתי פיג"מה בלי פסים והכנתי לו שניצל מהמקפיא. כעבור יומיים כבר הסתובבנו באיקאה וסימנו עיגולים בעיפרון על הקטלוג.
זהו הזמן, עייף ומותש, הולך נרגן במסדרונות איקאה עם משכנתא בין הירכיים. כתבנית מסתורית, את בהחלט מוזמנת להצטרף אלינו לשניצל חם.
זה כי לא היית כאן כשערן בדינרי גרף את הזהב חודש שלם עם מאמר האוננות שלו על עצמו.
הוא היה הבלוגרית הנצפית ביותר והפוסט הנקרא ביותר, והמאמר הזה היה חד פעמי.
הפופולריות האדירה הראתה את הידוע מכל:
שסקס מוכר, והרבה, והוא בראש הרשימה העולמית עדיין.
ברור. אני פשוט מפחד שאם אכתוב על סקס, לא אצליח אף-פעם לסיים את הרשימה.