הִרְהוּר נוֹסַף
אַל נָא תֹּאחַז בְּיָדִית הַחֶדֶר בְּרֶגַע הַמִּפְגָּשׁ.
הַנָּח לְעַצְמְךָ לִבְחֹן אֶת הָאַחֵר
הַמַּקִּישׁ לְשׁוֹנוֹ בִּמְצִלַּת תּוֹדַעְתְּךָ,
הַקְשֵׁב לְהִדְהוּד מַחְשְׁבוֹתָיו הַזָּרוֹת
נוֹפְחוֹת בְּשַׂקִּית הָאִישִׁיּוּת
אוֹתָהּ יָדַעְתָּ, הִצְטָרֵף לְרֶטֶט הַשְּׁרִירִים
הַמִּתְרוֹמְמִים בַּחֲלַל הַחֶדֶר;
הַנָּח לְעַצְמְךָ
לָנוּעַ לִקְרָאתוֹ שֶׁל הַמַּגָּע הַמְּיֻחָל,
לִדְחֹק בִּזְהִירוּת לַהַט רִכּוּז
אֶל קִדְמַת הָעַיִן: הַבֵּט בּוֹ!
הַבֵּט בִּגְרוֹנוֹ הַמִּתְנוֹעֵעַ
בְּחֶדְוַת חֲדִירָה
אֶל אִישִׁיּוּתְךָ הַבְּתוּלִית,
הָאַחֶרֶת. אַל נָא תֹּאחַז בְּיָדִית הַחֶדֶר.
יקיר היקר, פרמתי את האחיזה מידית החדר
ונפגשתי בשירך המהדהד. עכשיו אני מפנימה בחדוה.
(חוצמיזה בהרהור נוסף- התגעגעתי)
זה שיר מאוד יפה יקיר על נושא שאני חושבת שהוא יוצא דופן, אני, בכל אופן,
לא מכירה עוד שירים בנושא הזה ודווקא הייתי רוצה שיהיו
איזו אנטומיה של מפגש!
סבינה, שלי ותמי – תודה, תודה. לא הייתי בטוח עד כמה השיר עשוי להילגם. עכשיו אני כבר יודע את הקשית.