פותחת עידן חדש ביחסי ציבור מנכל"ית חברת יחסי הציבור לוטן תדמיות בע"מ
2 קריירות!!!
כמה פעמים חיכית שייגמר כבר החופש? כמה פעמים בחודשיים האלו אמרת תודה על כך שיש לך את המשרד? וחוץ מכל אלו כמה פעמים הציק לך המצפון במחשבה על ילדייך אשר נמצאים בבית כשאת בעבודה? אלו לבטים אשר לא נחסכים מאף אחת מאיתנו כל מי שמעוניינת בקריירה מרגישה את ההחמצה באיזה מקום. אני כאן כדי לעשות לכן סדר. חסל רגשות אשם בוא נבחן נתונים אמיתיים.
החופש הגדול הוא הוכחה חותכת לכך שילד שאין לו סדר יום מתחיל לאבד סבלנות ולהיות קצת נודניק…
הוא ישן בשעות מאוחרות קם מי יודע מתי, ועדיין לא הזכרתי את תרבות הג"אנק פוד אשר חוגגת בתקופה הזו.
כן, איפה שהוא אנחנו מאבדות שליטה אנו מגיעות הביתה עם החליפה ומרגישות מגוחך מול ערימת הכלים המצטברת….
ואז עוברים לבגדי ב" מורידים את כובע הקריירה וחובשים את כובע האם התובעני.
אז איך בכל זאת לשלב בין השניים?
לפני שאנחנו מתחילות לעבוד על הילדים אנחנו צריכות להתחיל לעבוד קצת על עצמנו. להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שאומר ש" ילד צריך אמא בבית" ועוד כל מיני קלישאות מופרכות למינהן עליהם גדלנו רובנו.
הרי רק בשנים האחרונות לשמחתי התחילה המודעות הזו לגבי עצמאותה וכוחה של האישה רובנו עדיין שייכים לדור של ילדי עקרות הבית "המסורות".
נכון שילדים צריכים אמא בבית אבל הם צריכים אמא שממצה את עצמה ולא מצמצמת את הפעילות שלה כדי להמתין להם שיבואו מהגן ואז מרימה טלפון אל חברה כדי להתלונן באוזניה על כך ש"היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה"…..
היכולת לשלב בין אמהות לקריירה היא יכולת מדהימה לדעתי וברבות השנים זו יכולת אשר תגרום לילדך להעריך אותך פי כמה. עד כמה שאני יודעת אין שום משאית עם פרסים המחכה לכול אותן אמהות אשר "הקדישו" הכול עבור הילדים זה לא נכון וזה לא עובד מצטערת.
אני מציעה לראות את הדברים בפרופורציה גם יומו של הילד עמוס בכול מיני הרפתקאות ממסגרת של גן או בית הספר ועד חוגים, שיעורי בית, חברים ועוד. תכנני את הכול כך שתוכלי להקדיש להם את השעתיים הראשונות בהן את מגיעה הביתה צאי מהחליפה כנסי לטרנינג ופשוט תהיי שם נטו בשבילם הם לא צריכים יותר מזה כול מה שהם צריכים לדעת זה שאת שם עבורם תמיד בין אם פיזית ובין אם לא זה פשוט סוג של ביטחון שמרגע שהוא נרכש הכול עובר חלק יותר.
תחילת שנה זו הזדמנות מצוינת גם עבורך כאם לעשות סדר בדברים ולפתוח דף חדש. להתחיל ממקום נקי ולחשוב יחד עם הילדים איך סוללים דרך אשר תשלב בין הקריירה לבית. הרעיון בגדול הוא דבר ראשון לשתף אותם, לגרום להם לראות את החשיבות בכך שאת עצמאית , עובדת ומנהלת קריירה.
הילדים שלך חייבים לדעת שהעובדה שאת אמא שלהם לא סותרת את העובדה שיש לך רצון להתפתח גם כאדם בפני עצמו מבחינה מקצועית.
כול התחלה זה זמן מצוין לשינויים. הקני לילד הרגלים חדשים תני לו יותר עצמאות מבעבר, תני לו להיות שותף מלא לדרך וגם אם זה משהו שלא התרגלת לעשות עד היום שתפי אותם עד כדי כך שתלמדי אותם להפעיל את מכונת הכביסה ולקחת אחריות גם על תחומים אשר חורגים קצת מחדר המשחקים שלהם. לדברים האלו אין גיל ותחשבי כמה זה מגוחך להגיע לגיל עשרים ולא לדעת לסובב שלושה כפתורים…. ילדייך ישמחו לעזור. המשפט הכי שכיח בפיהם הוא "אמא אני רוצה לעזור לך" ולכן ככול שתראי להם שהם יכולים ואת סומכת עליהם כך תקבלי לצידך ילדים לעניין ולא מפונקים חסרי טעם. זה הכול גישה, גישה ושינוי בחשיבה תתחילי את השנה בשינוי ותראי איך בקלות ובכייף תצליחי לשלב בין אמהות לקריירה .
אולי כדאי לפעמים להיעזר בקצת סימני שאלה ולא רק בנקודה – סימן קריאה?
החיים הם לא רק תכנית עסקית ויש כל מיני אנשים וכל מיני התנסויות, לא?
לא כולן בנויות אותו הדבר. יש נשים שבוחרות במודע שלא לפתח "קריירה", אלא ללכת בשבילי החיים ואולי אפילו "סתם" להינות מהילדים. אני לא מאמינה שילד שופט את אימו לפי ההצלחה הקרייריסטית שלה, אלא לפי תחושת ההצלחה האישית שלה עם עצמה. אישה יכולה להיות עקרת בית (וזאת לא מילת גנאי) ולפתח את עצמה בדרכים אחרות שאינן בתוך המשרד. אני מעולם לא רציתי אחד כזה, וכנראה גם שלא ארצה. בכל אופן, אין נוסחה. לי אישית המילה קריירה עושה פריחה, ואף על פי כן יש לי שאיפות. מוזר לא?