ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
גשם בלילה
אני מאד אוהבת לנסוע בגשם ולצלם.
לתמונות יש מבע מיוחד, לא צפוי.
יפה
ככל שהגשם מתחזק (או ככל שהמגבים קורסים) התמונה מופשטת יותר, מותירה מקום לכל אחד למצוא בה את תחושותיו. זה יפה.
יפהפה עדנה בועות אור ומים
תמיד מפתיע אותי מחדש שהמצלמה רואה אחרת מאיתנו. כמו עולם חלופי של ספירות צפות.
כן בהתחלה גם אותי זה הפתיע. היום אני פחות או יותר יודעת למה לצפות מהמצלמה.
איזה יופי יש דבר כזה?
את מוכשרת ביותר
עובדה שיש. זה לא מפוברק ולא מעובד. סתפ , תוך כדי נסיעה לחיצה על הכפתור.