eden כיום לאחר הפרישה מהמכללה אני עוסקת באמנות. אפשר להגדיר אותי כאומנית רב תחומית. אני מצלמת מפסלת ומציי
אימי לילי גור אריה נולדה ב14 לפברואר 1915ביום האהבה.
בתיכון, בגיל 17, שנה לפני עלייתה ארצה.
.jpg)
פה בתמונה, שניה משמאל בשנת עלייתה ארצה 1933
.
כאן בתמונה נושאת בזרועותיה את אחותי הגדולה.
אחותי נולדה כשהיא הייתה בת 20.
כאן עם אחותי הגדולה ואיתי, בטרם מלאו לה 30.
ועברו כ-50 שנה והיא בת 80++ ועדיין פעילה.
ואחרי גיל 90 ההבדל גדול.
כאן בגיל 93.
והיום בת 95. ואני מסתכלת ושואלת אותה מה קורה?
היא עונה: קשה לי.
מה קשה לך?
החיים.
הגוף אכן שבר כלי וקשה לו, אך הראש צלול וזה מקשה עוד יותר.
איזו נערה יפה היתה אמך.
ואשר לשאר, דיכאון גדול. אימי בת 84 וכבר כמה שנים שהיא שבר כלי. אני מזדהה.
פיסית היא שבר כלי, אך עדיין צלולה ומסוגלת לנהל שיחות ענייניות ואפילו להתלוצץ.
אשה יפה בהחלט
מזל טוב לסבתא לילי
יפייפיה בכל גיל
פוסט מרגש מאוד!! האמהות שלנו, ואמך יפה בעיני בכל גיל
היא יפה ונולדה ביום יפה ונראה לי שזכית.
אכן זכיתי! לא רבים האנשים בגיל זה שאפשר לשוחח איתם ואפילו להתלוצץ.
יום אחד דיברנו אחותי ואני לפניה על דיור מוגן והיא אומרת בשיא הרצינות" "מה תעשו איתי כשתעברו לדיור מוגן?"
היי גדנה
זכית… היא כל כך חכמה, זאת זכות שיש אמא שאוהבים.
להתראות טובה