ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
איזה יופי לראות כביש רטוב כשאני שרויה בחם של עמק הירדן!
בימים שהייתי בביג"ינג היה כל הזמן דוק של ערפל וטפטוף קל. לכן הכל מבריק.
צילום עומק יפה.
צילום נהדר נסוך ערפילים נותן תחושה של מסתורין כמבוא והקדמה לעיר האסורה
באמת כך זה היה.
תודה איציק!
הדרך לעיר האסורה , הכניסה האחורית , מבטיחות רבות עדנה
במיוחד הזוהר שמסנוור את העתיד להראות.
כמה שמח יכול להיות שם
מירי,
היה שם מאד עצוב ואכזרי, בעיקר לנשים (הפילגשים) והיו רבות כאלה.
למה העיר אסורה?
העיר האסורה כי לעם אסור היה להיכנס לעיר. נכנסו אליה רק מי שהוזמן על ידי הקיסר. כך שמרו על עצמם הקיסרים שהיו בשלטון.
התמונה משקפת את העוצמה המסתורין והצפיה לעיר האסורה, אצלי היא עוד טריה, הייתי שם לא מזמן, צלום יפיפה
כבר עברו כמעט עשרה חודשים מאז שהייתי שם והייתי מוכנה לבקר שנית.
בזמן הנכון
להתראות טובה
בשבילי לטייל ולהכיר תרבויות חדשות הזמן הוא תמיד נכון.
תודה טובה.