ילדות מאושרת בשדות בין צהלה לנוה מגן.
וזה היה מזמן.
לימודים, צבא, נישואים, ילדים, לימודים, גירושים וחזרה ללימודים.
כיום יש לי אפילו שני נכדים שממלאים את ליבי שמחה.
עם הפרישה מהעבודה התחלתי ללמוד פיסול.
היום אני גם מציירת ולא מזניחה את הצילום בו תמיד עסקתי.
איך אפשר למצוא מקום בעולם לא-יציב? רק נדמה שאפשר לשבת על הכסאות האלה, כי הרי אין כיסא אמיתי! בתוך רקע גועש, חסר מנוחה, יש משטחים דו-ממדיים, הנדמים ככסאות. אך זו אשליה. אין מָנוח בסערה.
עדנה,אני מעלה מחשבות בעיקבות הכסאות שלך, ואלי זה לא מה שעמד מול עיניך. זה משחק הכסאות, הם מסתובבים ומחפשים את מי להושיב עליהם. כסאות יתומים. לכל סיר יש מכסה לכל כסא תחת.יש מקום לשבת ואף אחד לא מעז .. והכי חשוב מקום צריך לדעת לקחת, אף אחד לא יתן לך מקום אם לא תקחי לך,
עדנה זה נהדר. ותהיתי לגבי הכיסא האדום באמצע, ששונה מהכסאות האחרים, ואפשר לטעות ולחשוב שהוא רק כתם צבע. האם הוא המקום שמצאת? או המקום שמחכה שתמצאי אותו?
eden כיום לאחר הפרישה מהמכללה אני עוסקת באמנות. אפשר להגדיר אותי כאומנית רב תחומית. אני מצלמת מפסלת ומציי
מקורי ויפה וצבעוני.
יפה עדנה. זה מזכיר לי את "הכיסאות" של יונסקו, אבל פה דווקא הם מקבלים חיים משלהם.
לכסאות במקרה זה אכן יש יותר חיים. יש להם חיים משל עצמם.
מקורי.
איך אפשר למצוא מקום בעולם לא-יציב? רק נדמה שאפשר לשבת על הכסאות האלה, כי הרי אין כיסא אמיתי! בתוך רקע גועש, חסר מנוחה, יש משטחים דו-ממדיים, הנדמים ככסאות. אך זו אשליה. אין מָנוח בסערה.
עדנה,אני מעלה מחשבות בעיקבות הכסאות שלך, ואלי זה לא מה שעמד מול עיניך. זה משחק הכסאות, הם מסתובבים ומחפשים את מי להושיב עליהם. כסאות יתומים. לכל סיר יש מכסה לכל כסא תחת.יש מקום לשבת ואף אחד לא מעז .. והכי חשוב מקום צריך לדעת לקחת, אף אחד לא יתן לך מקום אם לא תקחי לך,
את צודקת מקום צריך לקחת, אך קודם יש למצוא אותו.
תודה רמה
עדנה
נפלא, הכסאות בחלל בין שמיים לארץ. מזכיר לי מוטיבים שגאליים.
וחלק משיר הילדים של ביאליק: "מה למעלה, מה למטה, רק אני אני ואתה"
עדנה זה נהדר. ותהיתי לגבי הכיסא האדום באמצע, ששונה מהכסאות האחרים, ואפשר לטעות ולחשוב שהוא רק כתם צבע. האם הוא המקום שמצאת? או המקום שמחכה שתמצאי אותו?
יכול להיות שזה המקום שמחכה שאמצא אותו. אני עוד לא מצאתי מקום.
הכסאות משחקים עם עצמם כסאות מוסיקליים. טוב לחפש מקום וטוב שיש לפעמים מקום שאפשר לסמן אותו – "זה שלי". יפה ומעלה מחשבות.