לכבוד יום האישה הבינלאומי
זוהי חוה. כאן היא כבר אישה בוגרת ומשוחררת. אך ראו מה קרה לאדם.
זהו אדם הראשון. בכל אופן כך היא ראתה אותו כשהייתה מאד צעירה. ראו איזה גוף נפלא יש לו.
הוא באמת "גבר גבר".
אבל אז היא פגשה את נחש.
ואחרי הפגישה עם נחש, הגברים שלה החלו להיראות לה ככה.
וזהו אדם השני…
וזה אדם השלישי…
עדנה, סחתיין על נחש המכנסיים, אבל אני חושד שקודם היא פגשה אותו…
ורק אחר כך היא ראתה שהוא מחובר למשהו.
וגם על זה הסיפור שאני מספר פה ב"איך ילד אדם את חוה אימו"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3650&blogID=182
חוה מתחילה כאלה. היא העיקרון הנקבי בטהרתו, אלת הנחש, עם מיניות לא מובחנת. אבל מסיימת את הסיפור כאשת איש.
אבל לחווה יש ראש סיכה?
אבל למה לחווה יש ראש סיכה?
טוב, גם אצל האדמים שלך יש מוח קטן.
ובכל זאת, אני הייתי עושה לה ראש גדול.
שנהיה לראש ולא לזנב, ושהראש שלנו יהיה גדול. זה הכי חשוב. זו ברכתי לכתוב יום האישה, או יום המינים לפי גרסת אמיר.
אולי גם זוית הצילום שלי לא כל כך מוצלחת, ואכן ראשה לא גדול. לחתי לתשומת ליבי.
נהניתי מהפסלים.
לאישה באמת יש ראש קטן מדי.
אולי כדאי שהבולבול יהיה הנחש כמו היד, ממש כזה. יותר סמבולי.
הי איציק,
הבולבול מהוא תמיד הנחש. אבל אצלו זה גם הראש וגם היד בנוסף ולכן הוא נחש. הגברים אצלי זוכים לבולבול שהוא נחש קטן, ואולי זה כל מה שיש להם אחרי שהיא פגשה את נחש האמיתי.
קצת קשה לשמוח השנה אחרי שאחיותינו עברו אצל הקצב ממשרד התיירות, הקצב מבית הנשיא, הקצב מהפרקליטות ומי יודע אילו קצבים נוספים יקצבו את גורלינו נשים וגברים כאחת/ד…….
את העבודות (למרות הראשים הקטנים) אהבתי מאד…….
את צודקת גלית. אנחנו כאן בפוסטים הזכרנו זאת רבות וממשיכות להזכיר.