eden כיום לאחר הפרישה מהמכללה אני עוסקת באמנות. אפשר להגדיר אותי כאומנית רב תחומית. אני מצלמת מפסלת ומציי
(מוקדש לכל אלה שלוקחים ולוקחים ולבסוף בועטים)
הנשמה היא שבירה כחרסינה עדינה.
לעיתים היא מבטאת שמחה:
.jpg)
לעיתים היא מהורהרת ותוהה מה קורה סביבה?
ולכן גבוה תשב.
.jpg)
עצובה ומהורהרת ובכל זאת יש תקווה.
.jpg)
מסתכלת החוצה, קצת בעצב וקצת בעייפות.
.jpg)
אך יקרים שלי, כשהנשמה נשברת, גם אם מתקנים אותה לא תשוב להיות כפי שהייתה.
.jpg)
היא מוכנה לסלוח אך אינה יכולה לשכוח.
הקסמת אותי עוד בכותרת ולא התאכזבתי.
יפה ונוגה.
הרעיון כל כך יפה. מוכנה לסלוח אך לא לשכוח…
ככ זה…
להתראות טובה
יפה
יפה , למרות שאין שלם מלב שבור. אני לא רוצה לשכוח כי אם אני אשכח על מה בדיוק אני אכתוב ? אחרי הכתיבה זה כבר משהו אחר.
יפה ומיוחד.
יש לך יופי של בלוג. תודה.
יקירתי, איזה עבודות מדהימות!!!!
יש פה המון המון — לחזור אליו. תודה. אןצי.
אני אוהבת בלוג כמו שלך – כאילו התארחנו בבית הנפשי והיצירתי שלך וארחת בחמימות גדולה.
מתחרה עם הפוסט הנפלא על הנכד שלא הולך (עדיין) לישון.
ומתחרה בכבוד.
לפעמים קשה לפתוח את הבית הנפשי ולכן משתמשים בבית היצירתי. הרי היצירה באה בדרך כלל מהבטן ואם תרצי מהנשמה.
הדמויות מאוד מוצאות חן בעיני. קל להתקרב אליהן ולהתחבר לרגשות שהן מביעות. הצבע מוסיף! רמה
עדנה, ככהאנחנו, ונשתדל שלא להישבר,עבודה מאד נוגעת.