אמיר אור
אמיר אור
נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות.
על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות.
אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן.
ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער".
אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.
אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
אני מאוד אוהבת את אגי משעול והשיחה שלך איתה בוודאי מעניננת האם ניתן לבוא למפגשים בודדים או צריך להיות מנויים על כל הסדרה?
חנה, אשמח לראותך. נדמה לי שיש אי אלו בונוסים לסדרה כולה, אבל אין שום בעיה לבוא למפגש אחד או כמה.
אשמח לבוא התכוונתי לבוא השבוע ראיתי עכשיו שנדחה
שמח שראית… קצת מביך, אבל בסופו של דבר יהיה.
נשמע מעניין.בהצלחה. אשתדל לבוא לפאנל של מוטי, שירה רלגיוזית, נושא מרתק בעיני.
אמיר, אולי תעלה איזכור לפני כל מפגש? כי זה עוד המון זמן.
לא, לא נראה לי הג"וב, יעלה. הדרך לקבל אזכור כזה הוא לשלוח מייל לכתובת בתחתית המודעה ולבקש שיצרפו אותך לרשימת התפוצה. את מוזמנת ביותר.
helicon@helicon.org.il
טנקס, אעשה זאת.
תודה, את מוזמנת.
גם אותי איפה מוטי? התגעגעתי אליו ולפוסטים היפים שלו בבלוג
התגובה ליעלה בנושא השירה הרלגיוזית
חנה, שלחתי לו מייל והוא בסדר, מוטי, פשוט נורא עסוק. עוד יחזור אלינו.
הי אמיר, נשמע מעניין אבל אני בטח לא אצליח להבין הרבה מהשיחות בלי גוגל צמוד.
מה פתאום גוגל צמוד? יהיה שווה לכל אוזן.
אני בטוחה, אבל אני חושבת על זה שבשיחה על שירה כמו במחקר כתוב משתמשים במידע ממקורות והחלק הזה של מקורות פשוט חסר לי, האוזניים דווקא בסדר, זה קצת מה שביניהם. למשל דפנה פרסמה פוסט שנקרא מפטפטת עמיחאית והחמאתי לשיריה שהסבירה לי בעדינות כי אלו הם שירים של יהודה עמיחי עצמו. אם בשיחה שאני בטוחה שכל מי שמגיע יש לו בסך הכל את הרקע המתאים, יתבצעו חיבורים נדרשים למשוררים או פילוסופים או לכל מקור מתאים לצורך הדיון, סביר להניח שאני אשב בלתי מחוברת ובשלב כלשהו כבר אגיע ליאוש על בורותי הנלווית אלי בנאמנות כבר שנים. מצד שני אופטימי יותר כמובן שעל מנת לבחון את הנחתי הזו יהא עלי לבוא ולבדוק ולכן מתכוונת לשקול את שני הצדדים שבי ומתוכם אחליט.
למעשה, כשפרסמת את העניין עלו בי מיד שני הצדדים וחשבתי לעצמי שהלוואי והיית מפרסם מאמר כאן בבלוג אחרי כל מפגש.
בכל אופן, שיהיה מרתק ובהצלחה.
לסיגל
אל תקחי את הסיפור של דפנה כדוגמא, ניסוח כותרת הפוסט שלה לא היה בהיר. את לא היחידה שהתבלבלה. אף אחד לא יכול לשלוט ולהכיר את "כל כתבי" של כולם. מה עוד שדפנה בחרה בקטעים ולא ביצירות שלמות.
אגי וגם אמיר מדברים בלשון בני אדם ורחוקים מהז"רגון האקדמי היבש. לדעתי, לפגישה הזו יש פוטנציאל לקרב לבבות לשירה גם לאלה שלא אמונים ובקיאים.
תודה גיורא. שימו לב לשינויים בתכנית.
תודה לכם גיורא ואמיר, במיוחד על ההסבר לגבי דפנה, באמת הרגשתי נורא עם עצמי בעקבות חוסר ההבנה שלי.
נשמע מרתק. בהצלחה!
תודה, תמר.
רקחת מפגשים מסקרנים.
שא ברכה, ובהצלחה!
תודה, שחר.
קלדרון וצור איזה מעניין! זאת לא תהיה הפעם האלף שהם מנהלים את אותה שיחה. זאת תהיה הפעם המיליון!
(כך גם לגבי מספר מפגשים נוספים שאתם ממחזרים)
דג ברשת-דג אנונימי?-תומר ליכטש!מיכאל קרן?!
מר יהודה ו., אתה אמנם קצת ממחזר את עצמך, אבל אתה מוזמן לשמוע את פרופ" מיכאל קרן מדבר על שירה בבלוגוספירה. הוא מומחה בעל שם עולמי.
דברים נפלאים אני רוצה לבוא לשירי ההתאבדות {כמובן} רשמתי לי ביומן{מקווה שאהיה עד אז} סתם..באמת תודה על כל היוזמות, אם לא אתה אז מי היה עושה?
אופס, חני, את שם? תודה על המלים החמות ואת מוזמנת מאוד, אבל שימו לב לשינויים: זה יהיה במאי!
🙂 אמיר, בפסטיבל שער המנחה היה דבר מכאיב ביותר ולא נתן לאף אחד לדבר. עכשו אני מקווה שיהיה תיקון…(רק חסר את מוטי)
אמיר,
מעניין חיפשתי חידושים ומעט מצאתי.
הולך על מה שבטוח ופחות מהמר.
השאלה אם הקהל מגיע בהמוניו? האם באמת, האייקונים התרבותיים שצירפת לרשימה אכן,ממלאים אולם . מעניין לדעת.
ממה שמתרחש בפריפריה קשה להשיג קהל לקצת תרבות ללא משנה במי מדובר.
בהצלחה,
שושנה
תודה, שושנה. מכיוון שזו סדרת הרצאות ולא רולטה, מיטב המשתתפים עדיף בעיני על הימורים.
לגבי הקהל – מתוך שאלתה של תמי למודת הניסיון את יכולה להבין שבחלק מההרצאות עלולים המאחרים להישאר בחוץ…
ושימו לב לשינויים.
נ.ב.
הכי חשוב- מתי להגיע?…כדי שיהיה לי מקום…:)
המלצת המארגנים: עשרים דקות עד חצי שעה קודם, עם משהו לשים על הכיסא ולתפוס מקום בשעה שאת לוגמת קפה ומתרווחת לך בלובי..:)
תמי, זה נכון… אבל הנושא הפעם אינו שירה ארוטית אלא הקשר שבין הכוח היוצר והיצירה לבין הארוטי.
ושימו לב לשינויים!
אהה!…עכשו ראיתי למעלה- אהבה אפלטונית…מסקרן מה יהיה…
(אבל אני שונאת את המושג)
הי אמיר, אם מותר, אין לי מושג אם ישנה אפשרות שכזו אבל את : שימו לב לשינויים אולי אפשר לצרף לכותרת הבלוג בחלון. מה שלא ברור קצת זה האם בעקבות השינוי בתאריך הראשון משתנים גם שאר התאריכים?
תודה, סיגל, עצה טובה! חוץ מהמפגש עם אגי ואיתי והמפגש עם רפי, כל שאר התאריכים ללא שינוי.
המפגש עם רפי וייכרט על פלאת", סקסטון וברימן – מתי יתקיים?
ביום ג" ה-19 במאי.
שירה, סיגל ולוסי היקרות, הורדתי את הרשומה השנייה בנושא עם תגובותיכן כי היא עכשיו מיותרת.
תודה רבה לכן על איחולי ההצלחה.