עקדה (רון דהן)

*** 

בסוף הדרך תהיה עקדה.
(אל תחששי בתי, אלך לצדך כל שלושת הימים(
לא יהיה מזבח, לא נאסוף זרדים, מאכלת לא תונף.
האיל יקום דמו השחוט
ויעקוד את המלאך.

קטע מרתק זה הוא חלק מהפואמה 'בייבי – רוקנרול' מתוך ספרו השלישי, שטרם יצא לאור, של המשורר והסופר רב הכישרונות רון דהן. הקטע מתכתב עם הסיפור המקראי על 'עקדת יצחק'.
כשקראתי את הקטע לראשונה בקיר הפייסבוק של רון, לא היה לי ספק שזהו שיר שלם, מגובש ומזוכך. התפעמתי עד מאד ממהלכי השירה שעשה רון בשיר הזה ובקשתי את רשותו לפרסם אותו במנותק מהפואמה השלמה.
כבר בתחילה מודיע המשורר שתהיה עקדה בסוף הדרך, והרי אנו יודעים שאברהם לא העלה את יצחק כקורבן. בשורה השנייה מחליף המשורר את יצחק בבתו (רון אב טרי, ראו מה עושה למשורר הפיכתו לאבא), אך בניגוד לאב – אברהם, האב – המשורר מודיע לבתו שאין לה מה לחשוש ופורש עליה כיפת הגנה, בניגוד לאברהם אבינו שלא הגן על בנו וללא התערבות המלאך, היה שוחט את בנו יחידו. המהלך האחרון בשיר הוא המרתק ביותר, בסופו של דבר האיל, שבסיפור המקראי נשחט במקום יצחק, נוקם את נקמתו ההיסטורית ועוקד את המלאך, שבסיפור המקראי הורה את אברהם לשחוט אותו.
בשיר זה ניתן גם למצוא בצורה בולטת את השקפתו של דהן המטיף כנגד הרג בעלי חיים ואכילת בשר.
אינני מכיר את הפואמה המלאה אך לא אופתע אם היא מתכתבת בדרך כל שהיא עם או מושפעת מהשיר חד – גדיא שבאגדה של פסח.