בננות - בלוגים / מירי פליישר / על תת קבוצות ומי שמשיק ביניהן
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

על תת קבוצות ומי שמשיק ביניהן

 

צורך עז תוקף אותי בימים האחרונים לים. בהיותי בלתי ממונעת , רפיון מלווה את חיי, כל נסיעה מלווה בהוצאה גדולה או מאמץ וזמן. אבל…זהו , לא מוותרת ונוסעת לחוף הצוק , ערב יום הכיפורים , צהריים.

הים נע ונד אל החוף בהתמדה בלתי מופרעת. 
נשים, גברים, ילדים, כרסתנים כרסתניות, רזות ואף חתיכות לבושות היטב ולבושות פחות, חבורות שנפגשות לשמוח ולדבר בקול רם משתיק אינדיוידואליות, וגם מלאות חיבה הדדית ודביקה, מלצרים שמתריעים על שעת סגירת המטבח ללא הרף, מחכים כבר להגיע הביתה, ואנשים שרק עכשיו באים לחוף וממצים את הזמן שנותר עד לנעילת הכבישים וההסתכנות של הנסיעה בהם. 
אומרים שזה יקרה בשעה ארבע.

הגבולות נותנים לנו תחושת חיים, חוף, גבולו של ים, זמן, גבולו של יום חופשי לעומת נעילתו בתחילתו של יום כיפור. הכל מדוד, גם שד ההנאה מתנועע בחוסר מנוחה, מוכן לעצירה, לשקט, למניעת מזון מפינו, למחשבות, למהומת הנפש המחפשת את קולה הפנימי. הפנימי… האם יש שיחה ללא נמען?

מזמינה מזון שאיננו טוב יותר מזה שמחכה לי בבית , אבל הטכס… 
חבורת ציפורים צעירה, בטח אחים לקן, רעבה, בטוחה בעצמה, כמו נערי חוף שהטבע מתנגן בעורקיהם, במהירות המעוף והחטיפה מהסלסלה,נחפזת ללעוס את הפיתות שלי. 
מוזמנים בדיעבד לארוחתי. החבורה הקטנה עוצרת את  המתבוננים בה במבט מופתע. יש כל כך הרבה תת חברות שאיננו מבחינים בקיומן והן חיות במקביל, בקצב וזמן משלהן.ציפורי חוף, חתולי רחוב, נשים שילדיהן גדלו, משפחות עם ילדים שהים מרגיען מהחיפוש הבלתי נלאה לתעסוקה, חבורות מדושנות עונג של גברים שזופים ועמוסי ממון ונשותיהם המטופחות, משועממות ,נראות ריקות כמו קליפות שחומות של אגוזים שפנימם קמל( מקווה שרק נראות אלוהים!). תת חברות שמשיקות זו לזו עם תקשורת רופפת, רגעית, חולפת, מעטה, משתאה בעת הגילוי של קיומה של האחרת.
המבט החקרני של האמן אולי קושר ביניהן ברגעי גילוי והקשבה.  ברכה או שמא לא כל כך: עור רגיש, עצבים חשופים, הבכי העומד על סף,  וגם…השמחה. יאללה שמחה!!!!!!!.
 הנה לך הקבוצה הזו למשל לא משמח?

*ועוד תת חברה, 
בלוגיסטים שמרגישים הכי טוב בשיח אינטרנטי-מונולוגי ברובו.

לאור שיבתי הזמנית או לא, לשיח הבלוגיסטי,
אני מודיעה שאינני מתחייבת להגיב לכל מי שיגיב לי, 
שתגובותיי תהיינה מדודות ותלויות התלהבות שלי 
ושאתם קוראים יקרים משוחררים מלהגיב בכל מחיר.
מאידך אשתדל להודות למי שייטרח ויגיב, כדאי לכם לקרוא את תגובותותיי, אולי :) 
יום כיפורים כייפי בלי יותר מידי כאב הזכרון  של יום כיפור אחר, אם זה אפשרי,חיבוק… ועם הרבה כוונות טובות לעצמכם ולעולם שסביבנו עם כל תת החברות שבו.. 
שלכם 
מירי

 

17 תגובות

  1. תיארת יותר מדי גופים סקסיים משני המינים, אני לא מרוכזת. נשמע שהנסיעה הייתה שווה. אני לא מצליחה לחשוב על משהו מעבר לנערי החוף וחתיכות לבושות פחות. כדאי ללכת לים. זה מה שהבנתי. רואים דברים.

    הפוסט מאוד יפה והתמונה עושה נחת.
    ועזבי עם להגיב או לא, זה ממש לא חשוב. גם אני באה רק למי שאני רוצה. אין לי מחוייבויות.
    שאי ברכה, מירי פליישר ואל תצומי.
    מוזמנת אלי לפסטה עם קטשופ.

    • מירי פליישר

      מה אני אעשה איתך שרה תגידי? את גם נערת חוף וגם חתיכה מקסימה, אשפית מילים ומכשפה עם קול של לאה גולדברג. אני אבוא עם ציפורי החוף לאכול ספגטי אלדנטה בחוף הצוק. טוב בשקט כי יום כיפור , כמו שהבת שלי אמרה פעם בקול לכל הסועדים של סוף החג, ארוחה מפסקת או מתחלת, אף פעם לא ידעתי, "אמא שלי לא מאמינה לאלוהים" זה דוקא לא מדוייק, אבל אלוהים שלי לא רוצה שאצום. יש לנו יחסים שאינם תלויים בדבר…:)

  2. אוח מירי, איזה עונג לפגוש אותך כאן מול, והבטן מלאה…מלאה מהרגע שהוכרז ה"צום" (אני לא מפסיקה לאכול) חוצמיזה ראיתי כבר שני סרטים ויש עוד ועוד….:))
    הפוסט שלך זה כמו ציפורים על חוט פיתה…(כמעט לאונרד כהן)

    • מירי פליישר

      תמי???????
      מה קורה פה? צלם בהיכל?
      כן המרק עוףףףף
      לא שמתי לב ששמתי פיתה ביום כיפור
      הצחקת אותי ברמות וגם את אבישי

  3. איריס אליה כהן

    איזה פוסט נפלא. כתוב נפלא. אהבתי מאד מאד.

  4. איריס אליה כהן

    איזה פוסט נפלא. כתוב נפלא. אהבתי מאד מאד.

  5. רונית בר-לביא

    הי מירל'ה.

    כמו בימים הטובים ההם..

    ואילו היום ימים עוד יותר טובים,
    גם אם אנחנו כותבות פחות בבננות..

    מאד מאד דיבר אליי הפוסט הזה,
    עם מבט הצופה מהצד שכה מוכר לי,
    עם התובנות על תתי הקבוצות או תתי החברות,
    עם המשלת הציפורים לקבוצת נערי חוף בוטחת. אני רואה בהן את זה בתצלום.

    יש כאן כמה משפטים לגזור ולשמור כמו למשל:
    "מזמינה מזון שאיננו טוב יותר מזה שמחכה לי בבית , אבל הטכס…".

    אצלי התחיל מוזר ובכאבים היום הזה,
    הלפני תמיד איכסה ממש וכל הניסיונות נכשלים.
    ועכשיו הכל כבר כאן וזה בסדר.
    החלטתי כמו בשנה שעברה לצום בריאותית עם מים בלבד, נראה איך יילך…
    בינתיים כשרק אני כאן בדירה זה בהחלט מאתגר.

    רוצה לאחל לך בדיוק עכשיו שנה טובה ממש – בריאות, שמחה והבנה גדולה.
    זו הרשימה שלי השנה.

    :)

    • מירי פליישר

      רוניתה לונג טיים , גם את גם אני והנה בכל זאת.
      כשאני מעלה קישור בפייסבוק מופיע כל הפרסום של אתר בננות וזה די מגעיל האמת ומרגיז…
      אבל חוץ מזה את אומרת שהימים יותר טובים אצלך ואני שמחה . מגיע לך . אבל צום? נו שויין.
      גם לך הכל מה שאמרת לי ויצירה אה?

      • רונית בר-לביא

        מירינקה,

        פעם בכמה זמן אני עושה יום שהוא רק על מים, זה ממש טוב, מנקה את המערכות.
        כיפור מתאים לזה מחוסר הפיתויים שמסביב..

        עד לפני שנתים זללתי בו בכל פה, עכשיו רוצה אותו לעצמי.

        אה, אז שם את נמצאת? בפייסבוק? :)
        אני כבר מעדיפה כאן מאשר את הקצרים והמהירים במקומות ההם.

        כשקראתי את הפוסט שלך שוב הרגשתי הרבה הזדהות, עם כל מבט-האמן הזה.

        ד"ש ממני אלייך.

  6. מחווה לערב יום כיפור חופשי

    פתח לנו שער מול אופק הים,
    שמע את צפצוף הדרורים הנוקרים
    בפיתה רכה, מונחה בתוך סלסלה עגולה –
    כאן על החוף הזהוב,
    ליד כסא פלסטיק צהוב
    ורגלי בן אדם יחפות..

    כמה פשוט ונפלא להקשיב לשירת היופי הצח,
    בערב יום הכיפורים להיות חופשי בארצנו –
    עם חמישה ציפורי דרור להשיק כנף
    ולסגור מעגל במרחב.

    ותודה על הצילום המדהים – רוחה

  7. אבנר אריה שטראוס

    מעורר מחשבה, מירי, אהבתי את הסנדביץ הזה.

  8. יפה את מבחינה בקבוצות, בתחומים בין לבין. הרשי לי לא להסכים לכינוי "תת". אני רואה התפלגויות, הסתעפויות של הבריאה כולה, לא תת ולא מעל. יש בי תחושה יותר רוחבית ולא סולמית… (:
    התמונה מקסימה!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר