הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

מה רואים

 

 

 

 

 

 

 

גבר צעיר רצה משפחה , אישה, ילדים

מתבונן על חייו והוא בן שישים מה הוא רואה?

אם זכה ואישתו עימדו מה היא רואה?

 

 

 

 

 

 

 

 

26 תגובות

  1. מעולה!!!!!
    מעורר אלפי מחשבות מהיבטים שונים.

  2. וי ווי ווי מירי, הצלחת לדכא אוןתי ברמות. לא שאת לא צודקת, צודקת במיליוני אחוזים, אבל הבאתי לי אותה בדיכאון.

    • מירי פליישר

      יעל מאמי זה מה ש א ת רואה.

      • לי עברון-ועקנין

        אהה!
        אני חשבתי שהוא שמח דווקא.

      • אבל את מראה תמונה מתפוררת, דארלינג…

        • הכל בעיני המתבונן- לי דווקא הוא מחייך:-)
          מעבר לתמונה; המילים- קצר וקולע ושוב; מה אני רואה…או לחילופין מה אתה.את רואה…

          גדולללללללללל!!!!!!!!!!!

          • מחייך אבל מתפורר. חחחחחח…. נו, אני מורבידית. זה מה שאני רואה.

          • מירי פליישר

            מה בסך הכל מתפורר? החומר , הרזולוציה הנמוכה של התמונה , אבל הנפש הנפש יקירתי.צעירה לנצח

          • עכשיו, כשאני רואה את מוחה ונפשה של אימי הולכם וכהים ומתפוררים כתוצאה מדמנסיה (שיטיון), קצת קשה לי לקבל את זה. נכון, יש גם אנשים מבוגרים בשיא כוחם, אבל הרוב לא. אני אפופה עכשיו כאלה בבית האבות הסיעודי של אימי, בבית החולים השיקומי שהיתה בו קןדם, ובמחלקה הפנימית באיכילוב. נו, המבט שלי פסימי. אני יודעת. קשה שלא להיות, כשרואים את זה תשעה חודשים.

          • מירי פליישר

            הפוסט הבא ינחמך יעלי. לו לא צריך לדאוג. מצטערת בשבילך. בשטיון הוא אומר שלא נשאר הרבה מן הנפש והרוח וזה באמת נורא.

          • מירי פליישר

            רינה את מקבלת מינוי רשמי!

  3. אני גם מוצאת את עצמי תוהה מה עובר על אנשים אחרים ברגעים כאלה. את הצלחת לאחוז ברגע ולתעד אותו.

  4. עדנה גור אריה

    ובכן, אני חושבת שזכיתם שניכם. ירבו השנים הטובות והעבודה האומנותית הפורה

    • חן חן לך מירי:-)
      יעל, מבינה וכואכת איתך.מאוד מאוד עצוב מקווה שזה לא קרה קורה יקרה בגיל 60. אני כשלעצמי הייתי רוצה לחיות פחות שנים,איכותיים ולא להגיע למצב הזה. אולם 1. מי שואל אותי? 2. הלוואי שלא הגיעה למצב זה אולם אם אגיעה-אולי אז אחשוב אחרת מי יודע??
      לעצם הכתיבה של מירי; המחשבה הראשונה שעלתה במוחי: איך הוא רואה את אשתו והוא אותה לאחר כל גך הרבה שנים של ביחד לא מבחינה וויזואלית…
      חג שמח לכוווולם ושיהיה לנו רק טוב בבגרותינו/זקנתנו/ קשישותינו

    • מירי פליישר

      תודה עדנה ברוכה המצטרפת.

  5. אני תמיד תוהה איך עוברים הימים אצל אנשים
    מבוגרים, כשכבר עשו הכל…הביאו ילדים לעולם, גידלו אותם, עשו קריירה, הלכו סביב העולם…עשו כמעט הכל!
    ומה עכשיו, יושבים להם ומחקים?!!!!!!!!!!!!!

    שאולי הגלגל יסתובב אחורה, והמן העובר יעצור

    מירי,תודה על החומר למחשבה

    • מירי פליישר

      לא מסיימים וויג"דאן אף פעם לפעול גם אם זה בראש.

      • Apologies again for the English, my Hebrew speaking computer is asleep with my baby and I couldn’t wait to respond…
        Miri, you moved me so much with the last few postings! And so did some of the comments here.
        I celebrated with your man my 32nd birthday yesterday and I’m starting to realize the joke of age and life…I feel younger by 10 years now comparing to when I was 22 and by 20 years comparing to when I was 12.
        They say cynically that ‘you learn all through your life just to die stupid’, and what I see is that the physical “destination” is pretty dark for all of us, but the way there can be so godly, enlightened and rich. Especially after healing some wounds, which is key, of-course, otherwise life feels like death from a very young age on.
        And the obstacles on the way – having children, and other challenges are just wonderful opportunities to peel off some dry skin and connect with the beating heart, to feel more alive, more compassionate towards ourselves and others, to love, to connect, to create.
        My experiences showed me that this funny body is only a shell, so our wisdom will eventually transform to the next stage, so we can become wise bugs later on.
        Miri, I’m starting to see more clearly what you’re doing here. It’s way beyond pampering this ego or another. This is magic – art. God blessed your hands and soul and from there – us all.
        Just curious, though – if you wish to share – what was your consideration in having a pixled image rather than a sharp one?
        Much love and appreciation!

        • מירי פליישר

          יופי איתן.גם אני חושבת כמוך חוץ מהקטע של "אור ואהבה" שאוהבים אנשים מוארים לפזר . ואני?
          אני רק בת אדם .היטבת לפרש את המהלכים האחרונים של אמנותי שהם ממש הפתעה גם בשבילי. כנרא המדיום-פוסטים בבלוג שלי מזמינים סוג יצירה אחר ממה שהורגלתי אליו.שיר ותמונה.
          אני בפרוש יכולה לציין את המשפיעים שסללו את הדרך בשבילי.לא אעשה זאת כאן .בהזדמנות. אבל נדמה לי שנתתי לצרוף הזה צבע משלי.
          לגבי הבחירה ברזולוציה נמוכה מטשטשת,היו כמה סיבות. האחת לא הייתי בטוחה שאבישי מוכן לחשיפה.הוא התגלה מאוחר יותר כליברל הרבה יותר ממה שחשבתי. תמיד לומדים משהו חדש על בן הזוג. כל יום וכל הזמן.
          חוץ מזה זה היה קצת בצחוק. יעני מה היא רואה? טוב היא לא רואה טוב , היא משקפופרית. חוץ מזה כמו שכתבת
          מה כבר יש לראות? מה משמעות הראייה?
          מה זו הקליפה הזו שזה הגוף שלנו?
          לגבי הגילגולים של מה שלמדנו ומצטרף לגרעין האישיות אני די ספקנית. אבל כאן בהווה לפחות ,מסכימה איתך.
          חוץ מזה ראיתי עבודות שצולמו בפלאפון של והודפסו על קנבסים גדולים.
          אזכר בשם האמן בקרוב. שם זה היה בסופו של דבר אפקט מעניין ויפה.
          אני השתמשתי לזה פה כמו שיעל הרגישה גם לתאור ההתפוררות הגופנית שלשמחתי בינתיים איננה מעידה על התפוררות האישיות כמו שזה אצל אימה המסכנה.

          • מירי פליישר

            חיים לוסקי מצלם עם הסלולארי ומגדיל.
            והמתרחצים הגדולים של… מגורענים לגמרי

  6. מירי זה פשוט מצויין.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר