בננות - בלוגים / מירי פליישר / חומר לא שקט (17)
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

חומר לא שקט (17)

 

 

השנים האחרונות היו שנים של אסונות טבע שיצרו את התחושה שהארץ מאסה בבני האדם על חוסר זהירותם וגסות ליבם בכל מה שהעניקה להם ועדיין מעניקה.
אנו, אלה שהתפילה אינה שגורה על פיהם וליבם משתמשים בחינם, בלי להכיר תודה, בכל המשאבים ומעמיסים על המערכות צריכת יתר וחומרים סוחטי לשד ארץ עד תום.
היחס החד צדדי הזה נדמה שהביא לאסונות כמו האסון הגרעיני בפוקושימה שגרר גם גלי צונאצי קטלניים, רעידת האדמה שמחקה יישובים בטהיטי, צונאמי ענק בתאילנד, הר געש משבית תחבורה בכל היבשת באיסלנד.

התהליך הקראמי יש בו הרבה מהתהליך הוולקאני עם סיכון שהחרדה מתוצאותיו מפחידה לא מעט קרמיקאים. מי מאיתנו לא חווה תנור שהטפרטורה לא נמדדה היטב והגלזורה, היא הציפוי הזכוכיתי, נזלה על המדפים ולתחתית התנור. אם היתה הטעות גדולה במיוחד יש וגם החומר הפך לנוזלי. 
אנשי הזכוכית משתמשים בנזילה לצורכי הקפאת צורות ומיכלים בשליטה טכנית ואמנותית מופלאה , אבל אני מדברת פה עלינו הקרמיקאים.

מי שמלווה את הפרקים עד כה, יודע שאלה הנושאים שדווקא מעניינים אותי. הגבול בו חומר מבעבע ורותח( החוואר המקומי בכדים הפלסטיניים), הגלזורה האדומה שנזלה בתוך הכלים עם אסוציאציות גופניות, ועכשיו חומרים נוזלים כתוצאה מתוספת כימיקלים שעושים את זה.

הגבול שבין הגלזורה המצפה, שהיא בעצם סוג של זכוכית שמותאמת לחומר כדי שתדבוק בו, תשמש ציפוי מחזיק מזון, וגם תייפה אותו בטווח היופי הרחב ביותר, אם זה תלוי בי, לבין החומר היציב שחייב גם הוא להיות אטום ואם כך שרוף גבוה מספיק כדי להאטם, הגבול הנהדר הזה הוא מקום המשחק שלי. אני משחקת וגונבת גבולות, כמו אותה ילדה ששיחקה בבית הקברות ונמשכת עד היום לשם, למקום שלא אומרים אותו, שמפחדים ממנו, שמדלגים עליו.
הצלחתי עם שנים של יידע ונסיון, שלא כמו בעוגות עדיין, ליצור נזילות נשלטות של חומרים ועל כך גאוותי. מה גם שכאן בקבוצת עבודות זו שהוצגה בגלריה של טובה אוסמן , ב2012 המעשה משרת את הרעיון: כדור הארץ הוא חומר לא שקט, בל נשגה באשליות  וגם אנחנו, את זה אנחנו יודעים כבר, כמאמר המשורר מרדכי גלדמן : 

סירות צפות בחושך
מערבולת קטנה במוחי
זוממת צונאמי.

גידולים וולקאניים

 

 

16 תגובות

  1. רוחה שפירא

    – החומר לא שקט בתהליך הווצרותו כאשר החומר האפור שלך – החושב, מרגיש, מעצב נוגע ועושה. אך התוצאה – המערבולת, יש בה את היופי השקט, הקפוא והמופלא של רגע סיום התהליך. אז ועתה – החומר הוא עד נוכח וזוכר את התנועה של מוח הדברים וידך היוצרת בו.

  2. הנוזל המתפרץ הזה נשמר במקום סגור. אבל רק באופן זמני. בסופו של דבר הוא " חומר לא שקט" כמו עולם הרגשות שנחשב לנוזלי, ולכן כשהכלי מלא, העודף נשפך החוצה…

    נפלא , מירי…

    • מירי פליישר

      תודה תמי. נוזל מתפרץ אדם נוזל מתפרץ קופא חומר קראמי, לפחות הוא בר שליטה.

  3. איריס אליה כהן

    רשימה נפלאה, מירינק'ה אהובה. וחייבת לספר לך שבספר החדש, הגיבור הוא קדר והדברים שכתבת כאן מאירות לי אותו באור חדש, מרגש. עוד נדבר מה עושים עם זה. נשיקות וחיבוק אוהב

    • מירי פליישר

      אה איריס שלום….
      אנחנו מושפעים ומשפיעים אם רוצים ואם לא אז למה לא?

    • מירי פליישר

      איריס יש ספר מופלא על משפחת קדרים של סרמאגו עם סוף בלתי נשכח. נדמה לי שנקרא המערה.

      • איריס אליה כהן

        היי מינק'ה יקרה, נהדרת. כבר מחפשת בגוגל! מעניין אם סראמאגו יצר בעצמו!

        נשיקות, שבוע טוב!

  4. אהוד פדרמן

    יפה היצירה המטרידה את מנוחת הנפש

    וכמוה, האמירה על העולם הקם על מנצליו

  5. מסכימה עם כל מילה שכתבה רוחה.מדהים!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר