בננות - בלוגים / מירי פליישר / אמא קרמיקה שלי(2)
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

אמא קרמיקה שלי(2)

 

 

 

נוחה לי הכתיבה כאן בבלוגיית הבננות. עניין של הרגל. אכתוב כאן לעיני כל מי שחפץ לקרוא, אני כנראה זקוקה נואשות לעיניים משקפות. אל תרגישו חובה להגיב מספיק לי שנרשמה כניסתכם.

בגיל 24 אחרי החתונה והפרישה מלימודי הספרות והאמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, אחרי שהבנתי שבחינות זה לא בשבילי(עד היום אני מתעוררת מזיעה מחלום ובו אני נבחנת לבגרות .שוב)
השתתפתי בקורס שהעבירה רינה קמחי, האמנית והמורה בעלת הקול המלטף וההערות הנבונות והמשכילות. זה היה בביתה שבירושלים שהיה קסום ומלא יצירות קרמיקה שלה ושל אחרים. כמו טירת חלומות. נצמדתי לחומר ואהבתי את מגעו ואת השכחה האופפת אותך כשאתה נוגע ומעצב אותו. היא עודדה אותי להיכנס לבצלאל למחלקה לקרמיקה ואני רציתי בזאת מאוד. מוזר עד כמה חלומות ורצונות יכולים להיות יצריים, עד היום בגילי המופלג.
לבחינה הבאתי את מעט היצירות שעשיתי, פיסלנו  שם גם יד, ולידיה הבוחנת אמרה קצת בזלזול :"לפי מה שאני רואה לא נראה לי שלא נקבל אותך" ואני עניתי :"אבל אני רוצה בזה כל כך!" והיא ענתה:"התקבלת". צדקה!
בבצלאל פרט להנאה הגדולה מהלימודים והעשייה, התבצעה בכל סוף שנה סלקציה. כן זו המילה. ושוב התבוננה גדולה מנהלת המחלקה במדף העבודות שלי ואמרה:"אני חושבת שלא תמשיכי איתנו"  התחלתי לבכות ואמרתי : "אבל זה כל חיי " ושוב ויתרו לי. בשנה הרביעית סיימתי בהצטיינות! האמת שאלה כל חיי באמת, ולא מזמן (בחודש האחרון כשחשתי לרגע שסיימתי את "ספר" הנושאים שלי, נבהלתי וגם גופי נבהל, אבל הידיעה שאוכל לכתוב את הספר בפועל,  ובבגרות של אדם צעיר שהופך דף או מתחיל ספר חדש, להמשיך וליצור עולמות חדשים, חיזקה אותי. אני אוהבת מאוד את משפחתי המתרחבת והם יודעים את זה, אבל מרכז חיי  העצמיים היא הקרמיקה. אמא, אמא אדמה, אמא חזקה ומשופרת מהאם האישית ,הכול כך אנושית שלי.

כשנפטרה אמי נפתח בי ערוץ של יצירה שהיה בו זעקה,בכי, התרסה, ביקורת ואהבה. אהבה לאסתטיקה, בכי על האובדן של אם שאהבתי , אבל חשתי בעומק לבבי שהיא איננה אוהבת אותי מספיק, התרסה כנגד חולשתה, ויתוריה על זהות, שהדחיקו מן הסתם זעם נואש, שהתבטא אולי בהתנהגות מתנכרת פסיבית כלפיי. ילדה הרי יודעת אם אוהבים אותה או לא ….שלטונו המוחלט של אבי הדיקטטור הילדותי, שגם בו נקמה בנותנה לו את זכות הקריזה שאין לה גבולות ואיננה מכילה ומעודדת את הגבר הטוב, החבר הנאמן, האבא המגן, המפרנס המצליח. כשנפטרה אמר לי אבי: "הטובים הולכים הרעים נשארים". כך הרגיש עצמו ביחס אליה ואלינו,תמיד.
אימא שלי הייתה מלאך שבחייו לא נגע, עכשיו הוא נוגע


נייר קוזו, גובה 120 ס"מ


3 קופסאות זכוכית, גובה כ150 ס"מ, פורצלן

לפי הפרק הזה נראה שזה יהיה קטלוג מונולוגי יותר מספר. ובקטלוג יהיו גם דברים של כותבים אחרים מבטיחה.

 

 

17 תגובות

  1. יוסי וקסמן

    מדהימה, כתמיד.
    אימא של האימא של הקרמיקה את. באחריות.
    לא אשכח את השברים השלמים ואת עבודות הגוף המונומנטליות.
    מונולוג? את? – אין מצב.
    נשיקות, יוסי

    • מירי פליישר

      אוףףף יוסלה
      הלואי ויכולתי להגיע לתערוכה שלך! ברכות ותודות איש יקר וסוער

  2. אהבתי את הפסל מנייר קוזו. יפה.

    תודה,

    גיא

    • מירי פליישר

      תודה גיא נעים להיפגש

      • רוחה שפירא

        שבת שלום מירי!
        למרות שביקשת משום מה לא להגיב, אני מרגישה צורך לתת לך משהו בתמורה לחוויה שאת מעניקה בעבודות שבחרת להביא ובקשר שבין הסיפור שלך "אמא קרמיקה שלי".
        האם שמת לב לקשר הטונלי בין המילים; אמא, מה, כמה, אדמה, קרמיקה ואני מניחה שיש עוד חיבורים. מעבר לסיפור יש החומר והידיים שלך היוצרות. גם הנייר הוא פרי האדמה המצמיחה את הגזע וקליפותיו.
        האשה חסרת הראש, כמו נישאת ע"י מגע ידיך הנותנות לה חיים וכנפיים, וכך: "אימא שלי הייתה מלאך שבחייו לא נגע, עכשיו הוא נוגע".
        גם האשה מפורצלן המחולקת וכלואה בתוך תיבות הזכוכית, ממריאה ונוגעת במרחב שמעבר בכוח רוחך היוצרת.
        בברכה ~ רוחה

        • מירי פליישר

          תודה רוחה
          לא ביקשתי לא להגיב ואני שמחה שהגבת. רציתי לפטור את מי שמרגיש מחוייב לעודד אותי. את באמת ראית דברים רבים ואני שמחה על ההתבוננות שלך.

  3. משום מה ראיתי את הפוסט על אבא שלך קודם. גם כאן, עבודות מופלאות, מירי. אני צריכה לנוח אחריהן.

  4. מירי, ריגשת אותי במילותייך ובמעשה ידייך להתפאר. מוזר ומופלא עד כמה סיפור חיינו (הפנימיים בעיקר) מכתיב ומנחה את יצרינו יצריותנו ויצירתנו כל חיינו (למי שהיצירה היא לו דרך חיים שאין בלתה). ונ.ב. גם אני עד היום לא פעם חולמת זוועות על בחינת סיום תואר שני (שלא עשיתי מעולם)… פשוט ברגע מסוים קלטתי עד כמה מבחנים שכאלה פוגעים באהבת הדבר. זו היתה ראשית ההתבגרות האמיתית במיטבה. כיום היא בשיאה – לא שמה את יצירתי מבחן לעד כמה אני שווה (היכן שרק אפשר). ואילו היה לי איך לפקוד את מעונך הייתי שמחה מאוד לעשות זאת ולהכירך סוף סוף על באמת.

    • מירי פליישר

      הי ענת יקירה
      הנה מצאתי את תגובתך והיא לא אבדה כפי שחששתי. תודה על הקשבתך מאז ומתמיד וראייתך האוהדת. כן קשיי התעבורה והחום….

  5. איריס אליה כהן

    מירינק'ה אהובה, העבודות מטלטלות ביופיין ובעוצמתן, גם בפוסט השני, ואת ההוכחה שלא צריך להיות סופר כדי לספר סיפור שזאת כבר הפעם המי יודע אצלי, מביאני לכדי דמעות. תמשיכי תמשיכי לכתוב, יש לך כבר מלאך ששומר עלייך ומכוון את דרכך. כל אהבתי.

    • ריקי דסקל

      אין מילים מירי יקרה אבל בכל זאת יש והן כל כך כל כך נוקבות
      אני מאד אוהבת את חוכמת ידייך – את הרי יודעת זאת , המילה חומר מקבלת אצלך את מלוא המשמעות .
      ועלילות חייך נותנות פתאום בעיטה כזאת נוספת להן

      • מירי פליישר

        ריקי יקרה מאוד
        אז לכאן הגיעה תגובתך והיא לא אבדה. אני שמחה! תודה על שאת את. משוררת נפלאה אישה חכמה, אמפאטית ומבינת אמנות.

      • מירי פליישר

        ריקי יקרה מאוד
        אז לכאן הגיעה תגובתך והיא לא אבדה. אני שמחה! תודה על שאת את. משוררת נפלאה אישה חכמה, אמפאטית ומבינת אמנות.

    • מירי פליישר

      איריס מתוקה שלי תמיד תהיי ילדה בעיניי, כזו שמעודדת ומחזקת את כולם סביבה וגם אותי. ילדה מוכשרת יש לומר , למי שעוד לא יודע. תודה על העידוד פעם ועל העידוד עכשיו.

  6. קוראת בך ומתרגשת מהכנות ,מהאהבה לאומנותך, מהטוטליות וכמובן מהיצירה היפה שבוע טוב לך מירי, יקרה תודה על השיתוף

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר