בננות - בלוגים / מירי פליישר / מירי פליישר אמנית קרמיקה
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

מירי פליישר אמנית קרמיקה

בהמשך לפוסט השקט שלי ובתגובה קצת מוקדמת ממה שציפיתי בגלל מה שכתבה ענת כאן http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=10317&blogID=247

אני רוצה לשתף אתכם בתהליך מרגש שאני עוברת.
מאז ימי בצלאל – כ35 שנים אחורה, עסוקה הייתי בלעשות אמנות. סיימתי את המחלקה לקרמיקה ומייד התחלתי לפסל ולהשתמש באמצעים הקרמיים בהם שלטתי היטב ובמדיום הקרמיקה , אותו העדפתי מטעמי אהבה,ליצירתם (של הפסלים).
דרך ארוכה עשיתי כשאני מתעקשת שייתייחסו לעבודותי כאל אמנות ואף הצלחתי פה ושם להיות אחת מקבוצה של אמנים מציגים, או להציג בחללים המוכרים כחללים להצגת אמנות . אין בדעתי לחדול מכך כלל . אלא שמשהו קרה לי לאחרונה ונתקפתי געגועים לכלים. כלים שימושיים. מי שמכיר אותי שנים ירים גבה בהפתעה וישאל: טוב איפה הקאטץ'? מתי תשפכי , תשברי,תפרקי ותפריעי לשימוש בשם האמנות והביטוי העצמי?
אז זהו
שמשום מה בא לי להכין כלים שאנשים ישתמשו בהם , יהנו מהם , ואף…נו טוב גם יהנו מהמגע , ומהמראה.
כבר התחלתי את הדרך . הנסיון הראשון היה כושל . רציתי להכין קבוצת פעמונים שישמשו לקריאה לשולחן . פעמוני יד . מפורצלן . הנסיון כשל בשלב הצבע(גלזורה למי שכבר מכיר מונחים קראמיים :)
משהו ביחס שלי היה מנותק מתחושת הטעם והביטוי העצמי שלי ויצאו בני כלאיים לא ראויים לשימוש
וכמו שענת כתבה לא ראוי לשימוש או למאכל אחרי שנעשתה כבר כמעט כל המלאכה זה באסה…
התאוששתי מהאכזבה וחזרתי לאבניים שזו חווייה נפלאה ומרגשת למי שלומד לשלוט בהם , ואתם הצופים מרותקים אליה לא פעם ולא יודעים כמה עמל צריך להשקיע כדי לשלוט בהם.
וכן האבניים , הפורצלן ( ידידי הסרבן , העקשן, הקפריזי והיפה ) וכלים  לשימוש. 
פתאום הגיעה שפה אישית , פתאום כיף לי להיכנס לסטודיו , אני שם לא רק לצעוק לכל העולם – שימו לב אמנית אנוכי .  פתאום בא לי להכין כלים להגשה , מיוחדים , שיגידו משהו למשתמש . הרי גם לי יש כלים, לא שלי, שמרחיבים את דעתי כשאני מתבוננת בהם או משתמשת בהם. היו ימים שסרבתי להכין כלים כאלה , וגם פסלים של נועם סרבתי. מרד כנגד השימוש בהם ובעקיפין בי, מרד כנגד האי ראייה של המשתמש אותם , כמו אימא , כמו מטפלת , כמו חפץ.
על כן לא תמצאו אצלי בעתיד כלים יוצרי אדישות . כאלה שראינו ונראה בכל מקום דומים להם , עדיין אחפש את ה"משהו מיוחד" שייצור חווייה בעת השימוש, לא רק של המזון שנמצא בתוכו אלא גם "קנקן".
אני נחפזת להגיב לענת כי אני חושבת שיש משהו פמיניסטי נכון בדברים שכתבה. כמובן שהרגשתי כמוה.כבר שנים שאני מרגישה כך . על כן אולי שירה שמבטאת גם את חוויות המטבח, הלידה , או הסבתאות, ראוייה בעיני , ואינה ראוייה לכל גינוי שהוא.
אני רוצה לגרום, לא בטוחה שאצליח, לכך שכלים , הכלים שלי לפחות בינתיים,  לא ייקראו קרמיקה , אלא אמנות הקרמיקה , אבל הדרך עוד רחוקה . בינתיים לא אמנע את עצמי מהחווייה המרגשת להכין כלים נאים ומיוחדים (אני מקווה) לאנשים קרובים ורחוקים . באהבה . אהבת אנשים ואהבת הכלים.

מתנצלת . הפעם לא ייצורפו דימויים כי הם עוד לא מוכנים. ראו את דבריי כפרומו וטיזר לפני "הפרסום"
ושוב תודה ענת על יחסך הרציני לטכסטים שאת מעלה ולבלוגייה .

מירי פליישר
אמנית קרמיקה
http://mirifleisher.blogspot.com/

32 תגובות

  1. אילנה גרף

    פשוט מירי, תעשי מה שבא לך וזהו…
    :-)

  2. כבר מזמין לי ספל :)
    ומי כמוך יודעת שאין סתירה בין כלים שימושיים לבין אמנות. ביפן קדרות שימושית היא אמנות שאנשים נוסעים מאות קילומטרים לראות ולקנות.

    • מירי פליישר

      תודה אמיר יקר מאוד
      יפן
      איך מביאים אותה לכאן?
      אבל בעצם אני אוהבת את המלחמה הזו
      לכן ממשיכה בה בהנאה רבה
      משהו ג'אן דארקי כזה.
      ספל לאמיר . נושא מעניין. :)

  3. האמת מירי שלא חשבתי שאני כותבת משהו פמיניסטי או מחאתי, ורציתי קצת לצחוק לשם שינוי בשבוע קצת עצוב שהיה לי, אבל אולי הבדיחות בסופו של דבר אומרות משהו רציני – ובהחלט חבל לי שהאמנויות הישנות – שבעצם השתדלו להפוך את החפצים השימושיים ליפים ואמנותיים, קצת מזולזלות היום כנגד איזה אידיאל של "אמנות טהורה" שיש בו לא מעט ראוותנות ויוהרה, ולפעמים גם ריקנות.

  4. מסתבר שהגבולות בין אמנות לאמנות שימושית יכולים להיות די מטושטשים
    והרי יש גם "שירים שימושיים"
    בכל אופן זו שמחה גדולה לעשות מה שאוהבים :)

  5. רונית בר-לביא

    מבחינתי כל עשייה שיש בה נשמה היא אמנות.

    ונהפוכו, אני אישית מעדיפה אמנות "שימושית" על פני אמנות ערטילאית, שמייגעת את מוחי.

    אני רק יכולה לדמיין איזה נפלאות תעשי לכלים האלה … והמשתמש לא יוכל להתעלם.

  6. מירי, השאלה שאת מעלה פה, מרתקת וחובקת עולם. את יודעת שהמלה פואזיס=שירה פירושה ביוונית לעשות?

    תמיד ראיתי קשר יפה בין poetry ו potery

  7. תמי קאלי

    מירי, הרצון שלך לתת כלי שיכול להכיל, נוזל או מוצק, כלומר כלים שימושיים, הוא נפלא. תחשבי שהאומן שבך יגיע עד הצלחת או הספל שאשתה ממנו…זה מגע ונוגע באופן ישיר, קשר בינך לבין קהל…אני רואה בזה רק יופי.
    (פעם ניסיתי לעבוד באבניים. חשבתי שזו מלאכה חושנית ארוטית והתבאסתי קשות כשגיליתי שזה קשה מאוד מאוד…)

  8. המשפט הזה "שמשום מה בא לי להכין כלים שאנשים ישתמשו בהם , יהנו מהם , ואף…נו טוב גם יהנו מהמגע , ומהמראה" אומר שמה שתעשי בא מאהבה, ועם המקצועיות שלך זה יהיה מושלם.מחכה בסקרנות…

  9. עדנה גור אריה

    הי מירי,
    אני שמחה שאת מרגישה כך. וכרגיל עבודותיך נהדרות. גם כלים יפים ומיוחדים הם בעיני אמנות.
    עדנה

  10. זלזול של אנשים מעיד עליהם, ואומניות שימושיות נפלאות הן לדעתי המקסימות ביותר מכל הבחינות, זו בעצם ההסטוריה של האומנות ואני בטוחה שמה שתעשי שפתיים ישקו

  11. איריס קובליו

    מירי, הסתכלתי בבקר על הבלוגפוסט שלך. כל כך נהניתי מעבודותיך. מה זה "אמנית קרמיקה"? בעיני את אמנית. נקודה. העבודות שלך הם ציורים תלת מימדים המרכזים סביבם חלל רוטט. אני אוהבת במיוחד את סדרת הרגליים שלך. אבל גם הכילים. אני בטוחה שאם את מייצרת כלים להגשת מרק, גם הם רוטטים. אמנות שימושית היא דבר מופלא. השפה הפרטית שלך טמונה בתוכה. אני סקרנית לראות.
    עוד לא קראתי את מה שענת כתבה אך אין ספק שההגשה היא אמנות. לא רק הכלי עצמו אלא גם האנרגיה שנוצרת סביבו.

    • חנה טואג

      דירה נאה, אשה נאה וכלים נאים – מרחיבים דעתו של אדם , והרחבת הדעת מיופי היא אמנות

      • מירי פליישר

        חנה'לה
        המשפט או המדרש הזה תמיד קומם אותי כי לא היה בו חלק שווה לאשה , ובמקרה שלי לאשה- שעושה- כלים.
        כמובן שמדובר בימים אחרים של חוסר שויון . כיום הייתי אומרת הכל בלשון נקבה. ואצל הגבר הייתי מחליפה יופי בחוכמה. אולי גם אצך האישה. כי מה שווה יופי אם אין חוכמה מאחוריו. ומכיון שפיתחתי את זה עד הלום אמשיך ואומר – מה שווים כלים נאים אם אין חוכמה מאחוריהם. או בשפת ביקורת האמנות האתי והאסתטי.

    • מירי פליישר

      איריס
      אני מודה לך על ההשקעה.
      ההתעקשות שלי בתואר אמנית קרמיקה היא מפאת אהבתי לחומר והכבוד שאני רוכשת לו. זהו חלק ממלחמתי אותה ציינתי בתשובתי לאמיר. המלחמה להכרה גורפת באמנות הקרמיקה כשווה לאמנויות אחרות. הקהל מצביע בעד , לא תמיד הוא מבין אבל אוהב מאוד את החומר, עולם ביקורת האמנות עדיין מהסס.
      ותודה על ה"רטט" קלעת בול למהות .
      כאילו ניבאת מה שעוד לא ראית . עכשיו שהבטחתי כה רבות אני מפחדת לאכזב. אסור לרוץ לספר לחברה מוקדם מידי. אבל חלק גדול מהדרך כבר נעשה והזמן הרי איננו דוחק לעולם למה שייקרא אמנות טובה בעיני . שבוע,שנה או בגלגול הבא. עד שייצא.

  12. פוסט מעולה. כל הכבוד מירי, ותודה.

  13. אסתי ג' חיים

    שלום מירי יקרה,
    אני בטוחה שגם הכלים שלך יהיו אמנות.

  14. טובה גרטנר

    מירי
    את חכמה, ההבנה שלך שהכל בראש שלך… אין משהו שיכול לומר לך …. רק את, ועוד את.
    כשאני קוראת מה שאת כותבת אני מרגישה כמה אני לפעמים ניתקעת, – אני רוקיסטית…. אני קלאסית…. הכל בא מהלב
    להתראות טובה

    • מירי פליישר

      ואת נהדרת טובה
      כל טוב בשירתך .
      הכל ובעיקר את
      וכמובן כשרון מוזיקלי וקול כובש וטקסטים נוגעים.
      הוי כמה אנחנו צריכים חיזוקים. כואב
      ומתסכל . חבל.

  15. נשיקות
    יוסי
    מקווה להתראות בפתיחה אצל איריס

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר