שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

מה בין נתן אלתרמן, רחל מרכוס, השיר "חיוך ראשון"… ואנוכי

        את הפוסט הזה לכבוד שבת המלכה אני מקדישה לשלושה – וביניהם מלכה אחת בשר ודם גם אם היא כבר בעולמות של מעלה כמעט שלושה עשורים. אני מקדישה את השורות הבאות למשורר הכי אהוב עלי, לשיר הכי אהוב עלי שלו, ולאישה שאיתו שהיוותה מוזה לשירו "חיוך ראשון" – הלוא היא אשתו, השחקנית רחל מרכוס. אפתח באנקדוטה אישית. ...

קרא עוד »

תורת ההתנדנדות

      שנים רבות נמנעתי מלימוד תורת ההתנדנדות. סירבתי ללמוד את התורה הזאת אף על פי שידעתי כי היא חיונית יותר מהרבה תורות אחרות.  אם אשאֵל מהו שגרם לי לבסוף להסכים ללמוד, אשיב על כך בקצרה: לא הייתה לי ברירה!  אלמלא כן הייתי מוצאת את עצמי לבדי על הנדנדה במשך זמן רב מכפי שהייתי מסוגלת לשאת.  לאמיתו של דבר, ...

קרא עוד »

שִׁדְרַת הנְשָמָה

            עַמּוּד הַשִּׁדְרָה בְּגוּף הנְשָׁמָה כְּעַמּוּד תְּאוּרָה. בִּכְבּוֹתוֹ הִיא שָׁחָה, נִדְכְּאָה, כְּאִלּוּ גַּבְנוּן צִמֵּחַ בָּהּ. וּכְשֶׁאַהֲבָה נוֹגַהַת בְּאַחַת זוֹקֶפֶת קוֹמָה עַד שֶׁצַּר לְהָכִילָהּ, נְכוֹנָה לְהָאִיר  עוֹלָם וּמלוֹאוֹ גַּם אִם אֵינוֹ אֶלָּא מְלוֹא חֲדָרֶיהָ הַדַּלִּים בִּרְאִיַּת זָר לֹא יָבִין אֵיךְ אוֹ לָמָּה אוֹ מָתַי אוֹ עַל יְדֵי מִי מֻפְעָל אוֹ חָדֵל הַחַשְׁמַל בָּעַמּוּד הָאֶחָד הַמְּשַׁדֵּר לְגוּף תְּאוּרַת ...

קרא עוד »

מרחק

  בַּמֶּרְחָק שֶׁבֵּינִי לְבֵינְךָ נֶאֱרֶגֶת אֲנִי חֲדָשָׁה בְּשִׂמְלָה לְבָנָה וּבְלִי מָחוֹךְ תַּחְתֶּיהָ לְמֵדָה  נְשִׁימָה אֵיתָנָה, פְּעִימָה חָפְשִׁיָּה מִמְּךָ וְאִתְּךָ צָעַד קָדִימָה וְאָחוֹרָה מְחוֹלֶלֶת נֵס אָהֲבָה לִי שֶׁבֵּינִי לְבֵינְךָ.        

קרא עוד »

גופים בעלי נפח

          עכשיו אני כבר מסוגלת לראות אנשים כגופים בעלי נפח ולא רק כצורות גיאומטריות. לכן אני מסוגלת לגעת בהם. משום כך אני יכולה לשחק איתם, להשתעשע באמצעותם.  פעם ידעתי לשחק ולהשתעשע רק על גבי נייר. שעות ארוכות הייתי משרטטת משולשים ומרובעים ועיגולים ויוצרת מהם בדמיוני בני אדם.  אף על פי שנמצאתי תמיד לבדי כנגד הנייר, שרטוטי ניחמו אותי ...

קרא עוד »

משוררת אורחת – "תשואות ראשונות"

      על דורית דינור, מורתי האהובה בשיטת פלדנקרייז, כבר למדתם זה מכבר. העניין הוא שדורית דינור היא בראשית דבר משוררת וציירת שאף ניהלה שנים אחדות בית ספר לאמנות בדרום הארץ. אני גאה ושמחה להציג במטע בהופעת בכורה ארבעה משיריה מתוך קובץ שירים בכתובים.   זיזים   אַל תִּתָּפְסִי בַּזִּיזִים כְּנַף אַדֶּרֶת הַגַּאֲוָה תְּנִי לַשּובָל לְהִתְרוֹמֵם לָעוֹר לְהַרְגִּישׁ לִרְגִישׁוּתֵךְ ...

קרא עוד »

העכבר והפיל

סופסוף אני יכולה לבחור בין טוב לרע ובעיקר לפגוע בלי להיפגע, בלי להעניש את עצמי כדי שימחלו לי על מנת שאמחל לעצמי. יש לי עור של פיל וחדק ארוך, שבאמצעותו אני יכולה להדוף כל מי שמפריע לי לשרוד בג'ונגל שפעם הייתי בו עכבר. כל אחד יכול היה לדרוך עלי או לפתות אותי על ידי מלכודת-מוות מוּסווה בגבינה.  ימים רבים אכלתי ...

קרא עוד »

מרפקים

      אמי סיפרה לי שנולדתי עם מרפקים גדולים מאוד. לדבריה, עוד בהיותי תינוקת היו מרפֵּקַי גדולים בהשוואה למרפקיה הזעירים.  לימים הודתה כי למרות שמרפקי עוררו את קנאתה, הם היו גם סיבה לגאוותה ולשמחתה. זאת משום שהודות למרפקי עלה בידיה להגיע למקומות שבלעדיהם לא הייתה מעזה להגיע.  "לאלו מקומות חשובים באמת הגענו, את ואני, בזכות מרפקי?" שאלתי יום אחד ...

קרא עוד »

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

קטגוריות


Warning: sprintf(): Too few arguments in /home/bananotco/public_html/blogs/wp-includes/widgets.php on line 1167

© כל הזכויות שמורות לענת לויט