שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
זה זמן מה אני מתכננת להקדיש פוסט שלם לאדם יוצר שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת, תחת הכותרת:
רבים רוצים להיעשות סופרים והם אינם כאלה, ויש מעטים שנולדו להיות סופרים מחוננים, והם מטעמיהם – אולי מבחירה מודעת – אינם סופרים, וחבל, חבל למעננו – הקוראים האוהבים יצירות ספרות בעלות שאר רוח מכל בחינה.
האדם הזה, הכה נערץ עלי, הוא הכתב של ערוץ שתיים – יגאל מוסקו!
יגאל מוסקו הוא סופר מחונן בתחפושת של כתב!
כל כתבה שלו היא יצירת ספרות נפלאה!
ועכשיו נימוקי ועדת-ענת בבחירתה האולטימטיבית ביוצר הדגול!
אתמול, למשל, צפיתי בכתבה שעניינה "הפרוזאי" החברה להגנת הטבע. גיבוריה האנושיים היו זוג הפרופסורים אמוץ זהבי ואשתו אבישג. אמוץ זהבי הוא זה שהקים לפני כשישים שנה את החברה להגנת הטבע ביחד עם עזריה אלון, שהלך לעולמו לפני חודשים ספורים בגיל מופלג וכמעט במלוא אונו.
אך גיבורי היצירה האמיתיים של מוסקו היו אתמול בעצם הציפורים!
אז פעם מדובר בבעלי כנף זעירים ופעם זוהי חיפושית קטנה וממיתה ופעם אלו הם צבים.
ואנא בל נטעה ביגאל מוסקו היוצר הדגול – הוא אינו יוצר הדבק בתחום הזואולוגיה.
הוא יוצר סוּפֵּר-מתוחכם (ומחונן כבר אמרתי) שעניינו – כיאה לגדולי הסופרים – הוא טבע האדם, טבענו שמתחת למסכות ולתחפושות.
וכמו שגדולי סופרי העולם – למשל צ'כוב – בחרו לחשוף לעינינו את טבענו המורכב דווקא באמצעות האנשים ה"פשוטים" – כך מוסקו בוחר למען אותה מטרה נעלה את השוליים שבבעלי החיים. שוליים לכאורה, כי מוסקו חושף אותם במלוא גדולתם כגיבורים מיתיים של ממש.
ועכשיו הנה עוד מאפיין חיוני לסופר גדול, שקיים גם קיים במוסקו היוצר: רב רבדיות! כל כתבה שלו בין אם על חוחית או על חיפושית – היא בעצם משל אדיר ובה בעת צנוע על חיינו בארץ הקודש, על הציונות, על הישראליות, ובלשון המעטה לא בשבחנו אבל לטובתנו.
את עניין "המשליות" מביא מוסקו בין השורות, במין אגביות, כמעין סבטקסט גאוני – מי שירצה יבין ויפנים ואולי יחליט, ובצדק רב, כי בעצם לשם זאת התכנסנו, הצופים, להתענג על יצירה נוספת מבית היוצר יגאל מוסקו.
הוא מענג אותנו בטבע קסום ובה בעת מצליף בנו… במילות קריינות ערוכות עד דק ומקוריינות בקולו המשלב לקוניות-ציניות רכה עד כדי נעימה ביותר!
הטקסט היוצא מפיו של מוסקו – כרקע לסיפור הנפרש בכתבותיו-סיפוריו – הוא פרוזה פיוטית במלוא הדרה!
לסיכום: יצירתו של יגאל מוסקו כיאה ליצירות מופת מאפשרת לנו לבלוע את גלולת חייהם המורכבים והמרירים של גיבוריו על שלל סוגיהם וזניהם, להתענג על מראות הטבע שאינו נכנע לשום גיבור על שתיים – ולצאת להמשך חיינו עם תובנות עמוקות פרי הפריזמה האישית של מוסקו, ועם הנאה שלמה מטקסט נפלא!
נוכח ובשל כל אלה, יגאל מוסקו הוא הסופר מספר אחת בעיני כיום במדינתנו – בין אם יכתוב ספר ובין אם לאו. לכישורי כעורכת הוא אינו זקוק. אני בספק אם סופר-בפוטנציה ברמתו זקוק לעורך כלשהו. וגם זה נדיר בהחלט בהיכלות הספרים המתהווים כיום לבקרים ולערבים.
שפטו בעצמכם….
http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-2f398c1bd1a7441004.htm
סופר לא סופר, הכתבה ובטח אחרות שעכשיו אשים לב אליהן תענוג אמיתי, גם מבחינה ויזואלית, גם מבחינה רעיונית, בצניעות ובמסרים. למה סופר ולא אמן רב תחומי?
את צודקת, כמובן. "ההצטמצמות" לסופר היא בגלל עיני המתבוננת. אגב כדאי לך להקליד בגוגל יגאל מוסקו ואז במאקו יש עוד כתבות מופלאות של מוסקו הרב אמן הבין תחומי. תענוג אמיתי
תודה ענתי, לא הכרתי את מוסקו .מעתה אעקוב ואקרא
עפרה
כפי שציינתי או הצעתי למירי. כיום לא צריך להשתמש בטלוויזיה בשידוריה החיים ואפילו לא לטרוח להקליט בווידיאו. יש מחשב… במקרה דנן מקלידים בגוגל הפלאי יגאל מוסקו וזוכים ברגעים הנוחים לצפייה לצפייה נעימה ביותר
כתבה מקסימה, ענת. אכן זכורות לי עוד כתבות יפות שלו, אבל בשישי הזה לא יצא לי לראות. תודה שהבאת.
שמחתי שהזדמן לך לצפות ולהזדהות עם ממצאי צפייתי. ואם להמשיך בהשוואה לסופר – אזי כתבותיו של מוסקו אחת לאחת מלמדות ומחזקות ולו את אמונתי שהאיך חשוב ביצירה הרבה יותר מה-מה או העל מה… כי מוסקו למשל לא חשוב על מה יבחר לספר בכתבותיו – תמיד תצא לו פנינה.