ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה
בי נשבעת אני ששלשום הגיתי בך שנעלמת ואז באו מילותייך הטובות אלי ואז אמש ביקרתי בתערוכה ביבנה של שלל אמנים מרתקים וגם עבודתך הנפלאה היתה שם אבל את לא… אז נתראה בקרוב בקומה רביעית בלי מעלית ועם הפרוותיים
ענתי אהובה. בקרוב בקרוב אוכל לטפס ארבע קומות. ועל משפחת החתולים אני בינתיים רק חולמת: וזה כולל נמרות, טיגרסיות, פנתרות פומות ועוד.כשאוכל אגיע גם לתערוכה ביבנה. נשיקות חיה אסתר
שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
כל שורה הפעימה אותי, כי דברייך כתובים להפליא ואני מזדהה עימם.
עפרה
וואו…
זריחה ושקיעה !
מרגש ענת מאד
שבת טובה וזורחת לך 🙂
מרגש, עוצמתי, מסקרן ענתי אהובה. חיבוק חיה אסתר
בי נשבעת אני ששלשום הגיתי בך שנעלמת ואז באו מילותייך הטובות אלי ואז אמש ביקרתי בתערוכה ביבנה של שלל אמנים מרתקים וגם עבודתך הנפלאה היתה שם אבל את לא… אז נתראה בקרוב בקומה רביעית בלי מעלית ועם הפרוותיים
מקסים!
מתחברת פעמיים. גם למה שריקי כתבה. ארמונות חול. נהדר. תודה,
תודה לעופרה, לנורית, לריקי ולרוני על כל הדגלים הלבנים שהוספתן לציודי האישי נוכח הים והזריחה שמעליו ביום בהיר לחלוטין
ענתי אהובה. בקרוב בקרוב אוכל לטפס ארבע קומות. ועל משפחת החתולים אני בינתיים רק חולמת: וזה כולל נמרות, טיגרסיות, פנתרות פומות ועוד.כשאוכל אגיע גם לתערוכה ביבנה. נשיקות חיה אסתר