השיר הבא מוקדש לצאצאים ולצאצאיות של אבי האומה, שמתקשים להיפרד מבית אבא (ולא משנה מהו גילם).
לֶךְ לְךָ
כְּשֶׁאֱלֹהִים צִוָּה אֶת אַבְרָם לָלֶכֶת,
הַאִם יָדַע עַד כַּמָּה קָשָׁה הַהֲלִיכָה
אַחֲרֵי פְּרִידָה מִבֵּית אַבָּא,
אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ קְדֻשָּׁה
שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אָנָה הוּא בָּא.
הַאִם מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע אֱלֹהִים
אֶת דַּאֲבַת עַבְדּוֹ הַנִּבְחָר
לַפְּרִידָה, צִוָּה עָלָיו אֶת שֶׁרָאוּי הָיָה
לְבַקְּשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמִלִּים שֶׁל תְּחִנָּה –
אָנָּא לֶךְ לְךָ, לֶךְ לְךָ, לֵךְ
וּלְוַאי וְיָכֹלְנוּ כָּךְ.
מתוך "עירומה על גב סוס במונגוליה", הקיבוץ המאוחד, 2010
חכם ונוגע. שבת שלום לך ענת והמשך לרעיון המקסים שלך. אשתדל לבקר. מירי
חשוב מאוד ביקורך…
אלהים הוא לא איזה פסיכולוג מצטיין
אבל השיר שלך דווקא כן, נקודת מבט נוגעת ללב
שבוע טוב ענת
דווקא אלוהים בשיר מגלה כישורים פסיכולוגיים מעולים – רק תלוי לאיזה אסכולה משייכים אותו.