בננות - בלוגים / אבנר אריה שטראוס / עשרת הימים הנוראים של מר ליברמן
זורע מילים
  • אבנר אריה שטראוס

      נולד 1954 נפטר מהרבה שטויות  חרש מילים ומוזיקאי .  ספר שירה "מרחק ומידות אחרות " "Birds of the Mind and Chamelions of the Heart "  שיריו פורסמו פה... ושם כל השאר ראה הרבי מגוגל והרבנית ויקפדיה נוהג לצטט את שתיקתו בנושאים כואבים . - נוהג להקיש בפחי נפש במקל השיר או מקל דת עד שהרעש מגרש את העצב.

עשרת הימים הנוראים של מר ליברמן

 

 

 

 

dex.load.subscribe("dex.player",function(){
var player92672 = new dex.player("placeholder92672", "http://cafe.themarker.com/media/t/237/356/9/file_0.jpg");
player92672.set_sandbox("cafe.themarker.com");
player92672.set_ext("jpg");
player92672.render();
});

מר ליברמן היה פקיד בית המשפט במגרש הרוסים בירושלים לבלר ומזכיר, שחי חיים של שיגרה כאלמן, ביתו היה בשכונת ממילא בירושלים בחלק הצפוני הנושק לשכונת המוגרבים , מדי יום היה חוצה דרך בית הקברות המוסלמי הישן דרך בריכת ממילא וגן העצמאות ועולה ברח' נחלת שבעה , מעט קפנדריה לעבודתו אך כך בדרכו היה נוטה לשבת ולפתוח את היום כשהוא מעיין בכותרות עיתונים של אתמול או גונב כותרות בעיניים משכן לשולחן תוך שהוא שותה מיץ תפוזים וקפה עם תופיני בצק כלשהם אצל בית קפה ותיק שכבר מזמן איננו.
בשש ושלושים היה נוהג לצאת את ביתו בידו האחת תיק עור ישן עשוי מעור חזיר שהביא איתו עוד מאירופה, תיק יאה ללבלר ובו כיסים ומיני קולמוסין עטים עפרונות דפי נייר וכריך שהיה מכין לעצמו ואורז בנייר פרגמנט. . ממעיט היה בדיבור גם עם עצמו .
באותו יום היה תחילת ספטמבר חודש אלול כבר לא זכור אם היה זה ד' או ה' באלול יצא מר ליברמן כדרכו ונכנס אל מכשירי כתיבה בדין ומכחולין חנות 'ארטא' (שכן מצייר היה בשעות הפנאי ועוצר שם לעיתין) ובחר לעצמו יומן שנה חדשה, שמח וטוב לב יצא עם יומן כחול בכריכה קשה, תחוב תחת בית שחיו ומתחת המעין ספק מעיל ספק גלימה אותו נהג ללבוש בכל ימות השנה.
התיישב בקפה המקובל, פתח והוציא עט נובע מהמשובחים של פליקן והחל כותב כמה מילים בפתח היומן ….
משסיים, הגיע לבית המשפט ובפרוזדור עצר אותו השופט גליקסמן, וביקש לקבוע עימו משהו בתאריך כ"ד באלול בשעה עשר. פתח ליברמן את יומנו כדי לרשום אך היום לא נמצא. דף חסר, דפדף הלאה ורצה לרשום זאת בשבוע שאחרי באותו יום. הבחין ליברמן שגליקסמן מבחין במשהו תמוה ומיהר לסגור את היומן : אהה אזכור זאת ממילא, אכתוב זאת מאוחר יותר אצה לי הדרך שנזכרתי בנייר שהייתי אמור לסיים הבוקר אמר.
מיהר ליברמן לחדרו שמאחורי הלשכה והביט בעיון עיין היטב ביומנו החדש, סופר דפים רצוא ושוב,למרבה הפלא הבחין שחמישה דפים חסרים,
שב ובדק ודפדף הימים שבין כסה לעשור חסרו ביומן?
שום ספק הביט היטב בין הדפים לא שמץ של בדל נייר, הם לא היו שם מעולם, לא שמישהו תלש אותם.

באחת יצא מהעבודה להפסקה ומיהר לחנות להחליף את היומן אך בעודו בפתח החנות נזכר כי כבר כתב מספר מילים .
היות וכך הניח את היומן תחת זרועו נעמד מול מדף של היומנים, והתכוון להחליף באין רואה ביומן אחר, שלח ידו לאחוז באחר והציץ מעבר לכתפו אל דלפק הזבן שהיה נראה טרוד וכפוף אל המדפים שמעבר לדלפק כשנכנס, מעשה שטן כעת בדיוק נעץ בו המוכר מבט חד, היות וכך הניח ליברמן במופגן את היומן החדש חזרה במדף תוך שהוא עושה תנועה של ביטול בידו כאדם השח עם עצמו, ויצא במנוד ראש עם היומן החסר תחת מעילו, שווא, כלעומת שבא.
פסע חזרה לעבודה וכבר התחילו מחשבות רוחשות במוחו…. אחר הצהרים מששב לביתו התחילו המחשבות לנקר יותר ויותר, ככל שניסה לגרשן חזרו ביתר שאת חששות סתומים פחדים ומחשבות משונות
הוא לא היה מהמאמינים בסימנים ובאמונות תפלות, שכן איש של היגיון ישר היה ואת גבולות ההיגיון מעולם לא חצה, איש מעשי ומעט החלומות שהיו לו דהו מכבר בקושי יכול היה לזכור מה היו אז כשהיה צעיר .
בינתיים החלה מחשבה מנקרת שמשהו איום נורא אולי עומד, עלול להתרחש, ואולי זה סימן רע, שמא תאונה שמא אירוע שיפגע בו או יוביל להעלמות, למוות, שלא נדע .
לא אטריד אתכם בכל מה שעבר אליו אך גמלה החלטה בליבו; הוא יקנה וירכוש כל דבר מאכל ומשקה שיהיה זקוק לו למשך עשרה ימים, ולמשך עשרת הימים החסרים לא ילך לעבודה, יסתגר בביתוויגיף עצמו מן העולם.
כך חלפו ימים בציפיה דרוכה והכנות, ימים הצטברו לזכותו לחופשה שממילא אף פעם לא ניצל כיון שמעודו לא חפץ לצאת את העיר או להפסיק את שיגרת חייו,
ידע שאין לא מה להספיק אם יפסיק את השיגרה. חופש היה מבחינתו תמיד משהו שקיבל על עצמו בלית ברירה, בימים בהם בית המשפט יצא לפגרה.
ביום המיועד הגיף את תריסי הבית נעל את הדלתות מבפנים, הסיט את הוילונות, ובילה את הימים מבלי לצאת .
משוכנע היה כי אם משהו רע אמור היה לקרות בעשרת הימים החסרים הרי שבביתו- מבצרו הוא מוגן. יחד עם זאת היה זהיר וכיבה את הפחד שנטעו בו דמיונות מוזרים שאף פעם לא חווה, והחלו קודחים במוחו.
כמו אדם בעיניים קשורות היודע שהוא עומד לקבל מכה אך אינו יודע מתי.
עצביו מרוטים היו כמו תרנגול שנמרט, מוחו הרגיש חשוף וקודח .
ניסה להרבות בשינה ככל האפשר האזין לרדיו, בערבים הביט בערוץ הראשון.

בערב היום האחרון כבר החל לחוש הקלה, הקול שכל הזמן ניסה לאמר: עזוב זה דימיון אין שחר לעניין, רק טעות של כורך חלה בדפים, החל להתגבר. וכבר העז והסיט שוב ופתח את הוילונות,
למחרת התעורר פתח את התריסים ומעין הקלה עצומה שלא ידע כמוה מעולם מאז מות אשתו התפשטה בגופו,

זה היה שבועות אחר כך כאשר ליברמן שכב על ערש הדוי בבית החולים בלונדון ולפני מותו שיחזר את מערכת הארועים הכאוטית והפאזל של האירועים שהובילו למותו.
שרשרת מקרים שלכאורה הייתה נראית על טבעית אך מאידך סדורה על פי היגיון שבו דבר מוביל לדבר,
וכל ארוע שהתרחש במקום אחר בעשרת הימים הנוראים ולכאורה לא היה קשור בו אישית הביא
לסיום הבלתי נמנע.
הכל החל שבועות אחר החגים כשהגיע מכתב רשום על שמו מעורך דין בריטי המבשר לו על ירושה אדירה שנפלה בחלקו עקב מות דוד
 בארגנטינה, דוד מדרגה שניה, קרוב משפחה רחוק שנזכר כי  רק בילדותו  שמע את שמעו, מות דוד חל ביום השני של עשרת הימים הנוראים עקב רשלנות של מישהו ביום שלפניו.
כל מסכת האירועים המוזרה השזורה דבר דבור על אופניו הייתה פאזל מורכב של אירועים, שלו אקדיש את הזמן בעתיד, משחזור הסיפור כפי ששמעתי ממי שהיה צייר אף הוא, ואושפז במיטה לידו, מר רייזר, שהיה נוהג לחבוש כובע נפוליאון, לצייר, ולעיתים מסב עימו בבקרים,
בקפה ההוא שכבר אינו קיים.
מר רייזר ביקש ממני לשמור את התיק שהעביר לו ליברמן.
יום אחד אשב לקרוא ולפענח את כל דפי כתבי היד הצפופים שבו.
אחרי שאלמד גרמנית.

א"ש

 

 

 

15 תגובות

  1. אבנר, הסיפור זורם להפליא ומחזיק מתח פנימי וקצב. כל זה מעניק קריאה מרתקת. הסיום, ("זה היה שבועות אחר כך" וכו')הוא החלק שנראה לא גמור עדיין, יש בו משהו חפוז וחסר, והוא לא סוגר את העלילה כראוי. לדעתי, קח נשימה וצא להרפתקה של עוד עמוד או שניים, והסיפור יהיה מושלם.

    • אבנר אריה שטראוס

      תודה אמיר, יפ העידוד ואולי נכונה הביקורת, לוקח לתשומת ליבי, מודה על הביקורת ,
      על פניו נראה שאולי כך.

      בינתיים בדקתי שנית בתיק הדפים בגרמנית ממוספרים וחסרים 10 דפים.
      מקווה שזה אלו שמביאים את הפרוט. :-)

      והיה שם המון אבל המון כסף.
      על מה שיש ומה שאין
      אבל נראה שלטובת הסיפור במידה והעשרה עמודים החסרים אכן נוגעים להשתלשלות הארועים, לא תיוותר לי ברירה אלא להמציא.

    • אבנר אריה שטראוס

      אמיר מחמאה גדולה במיוחד ממך.
      מקבל גם את הביקורת צודק.
      מחכה לזמן הנכון לנשימה
      חג שמח

  2. היי אבנר אתה כותב יפה בפרוזה
    הספור זורם ומרתק במחציתו הראשונה עד להסתגרותו בבית ומשם הכל מתרחש בחופזה לא בקצב שבו התחיל
    ספור צריך להתפתח לאט
    הפריעה לי התערבותו היתרה של המספר יודע כל במהלך העלילה כמו שעגנון עושה בחלק מספוריו מבטיח לחזור לחומרים מאוחר יותר (ב"ספור פשו"ט למשל) אבל מה שטבעי למספר העגנוני נראה לי כאן לא טבעי ומסורבל
    לסכום- יפה אתה כותב פרוזה ,אבל משהו התפספס לי במחציתו השניה של הספור
    גמר חתימה טובה ,אבנר היקר
    ושנה נפלא אתה איש ברוך כשרונות

    • שנה נפלאה אוף קורס

    • אבנר אריה שטראוס

      היי חנה קודם כל שנתיים טובות !
      והרבה תודה על התגובה המושקעת עצם האיזכור של עגנון ( שהיה מאכיל אותי סוכריות מנטה נוראיות בטעם אקליפטוס אותן הייתירץ לירוק באין רואים)
      נפלא לי :-)
      כן יש שם איזה תאוצה ואקסלרנדו בסיפור , שמעתי מכמה שהחלק השני מתכוץ, אבל כך לעיתים המאורעות הכל רגוע וסערות באות מהר, מאידך הייתי רגיל לספר לעצמי מדי פעם בעל פה את הסיפור ולא שקדתי אולי על החלק השני ,
      נו אולי כשאהיה גדול ויהיה פנאי משיעורי הבית היומיומיים שהחיים נותנים לי יסתייע,
      תודה ובינתיים שנתיים
      טובות . וגם חתימה לטובה.

  3. אני דוקא אהבתי את זה שהמספר השאיר אותנו עם חצי תאוותנו בידינו.

  4. אבנר הי,
    יש חן רב ב"גמלוניות"-משהו של הסיפור ובבקעים שבו (מה שמחזק את הבראשתיות והאמינות שלו). נהניתי מאוד.
    אושר ובריאות וגמר חתימה טובה — צדוק

  5. אבנר אריה שטראוס

    Zehn Tage der Umkehr von Herrn Lieberman / Avner Strauss
    Herr Lieberman war ein juristischer Sekretär am Russian Compound in Jerusalem Sachbearbeiter und Sekretärin, die ein Leben in Routine lebte als Witwer, sein Haus in jedem Fall wurde in Jerusalem in den nördlichen Teil, der die Nähe des Mughrabi berührt, wurde jeden Tag durch den muslimischen Friedhof vorbei in die alte Art des Schwimmens sowieso Independence Park und ausgeführt wird, was von den sieben, eine kleine Kfndrih Arbeit, aber dieser Fall würde er sich hinsetzen und beginnen Sie den Tag, als er las die Zeitung von gestern Schlagzeilen oder Diebstahl Schlagzeilen … Augen Museum der Tabelle, während er Orangensaft und Kaffee-Getränke mit jedem Teig Locken in einem alten Kaffeehaus war, sind lange vorbei.
    Bei 6-30, pflegte er zu dem Haus in einer Hand verlassen eine alte Ledertasche aus Schweinsleder gemacht mit ihm aus Europa mitgebracht, Datei-Schreiber mit der richtigen Taschen und Mini-Colmosin Stifte Bleistifte Papier und er macht sich ein Sandwich, Reis Papier und Pergament. . Minimierte war mit sich selbst reden.
    Dieser Tag war Anfang September der Monat Elul nicht erinnern, ob es das vierte oder fünfte Ellul, Herr Lieberman as usual war und ging in die Schreibgeräte Recht und Mcholin Shop 'Arta' (für die Malerei war Freizeit und Verhaftungen gibt Laitin) und wählen Sie einen Kalender Neujahr, Happy und Güte ging mit blauer Hardcover Tagebuch versteckt unter den Arm und Mantel unter quasi Zweifel würde es auf jeden Fall tragen Roben das ganze Jahr über.
    Angesiedelt in den üblichen Kaffee, offene und holte einen Füllfederhalter Pelikan besten, und er begann, ein paar Worte an das Tagebuch zu schreiben ….
    Als er fertig war, kam er vor Gericht und die Halle er von Schiedsrichter Glicksman gestoppt wurde, und wollte mit ihm etwas zu mieten August, um 10.00 Uhr. Offene Lieberman sein Tagebuch zu schreiben, aber noch nicht gefunden worden. Seite fehlt, umgedreht und wollte es Rekord der Woche nach diesem Tag. Noticed Lieberman Glicksman bemerkt etwas seltsam und eilte zu dem Tagebuch der Nähe: Oh ich werde nicht vergessen, dass in jedem Fall, ich schreibe hier später lief ich den Weg Ich erinnerte mich an das Papier sollte ich bis zum Ende an diesem Morgen sagte.
    Lieberman eilte in sein Zimmer hinter dem Büro und sah sorgfältig die neue Tagebuch, super Seiten hin und her, überraschend festgestellt, dass fünf Seiten fehlen,
    Doppelklicken Sie dann überprüft und suchen Tagen zwischen Reue fehlenden Eintrag?
    Kein Zweifel, einen guten Blick auf die Seiten nicht den geringsten Fetzen Papier, sie vorher nicht da waren, riss nicht jemand sie.

    Einer war ein Pause von der Arbeit und stürzte in den Laden, um das Tagebuch Austausch, aber er erinnerte daran, dass im Laden schon ein paar Worte geschrieben.
    Als er seinem Tagebuch ruhte unter dem Arm stand vor einem Regal von Tagebüchern und soll ungesehen Tagebuch ersetzen, erreichte den anderen zu halten und warf einen Blick über seine Schulter auf die Angestellte an der Rezeption, der beschäftigt war und unterliegt den Regalen hinter der Theke, als er hereinkam, ein Werk des Satans jetzt genau gab ihm die vertraute scharf, Da so demonstrativ legte Lieberman zurück zum Regal der neuen Zeitschrift, als er eine Hand macht, Entlassung als Schach mit sich selbst, und verließ mit einem Nicken, um die fehlenden Tagebuch unter seinem Mantel, falsch, wie er gekommen war.
    Ging wieder an die Arbeit und die Gedanken waren schon schwelende in seinem Kopf …. Am Nachmittag auf dem Heimweg begann Denken mehr und mehr 'Solarplexus', wie er sie auszuweisen wieder versuchte noch vage ängstlichen Befürchtungen und seltsame Gedanken
    Er war nicht gläubig in Zeichen und Aberglaube, als ein Mann des gesunden Menschenverstandes und die Grenzen der Vernunft nie gekreuzt hatte, ein Mann der Praxis und kleine Träume längst kaum erinnern, was es damals war, als er jung war verblasst.
    Indessen kann die Bedrohung durch den Geist Kommissionierung etwas Schreckliches hätte Stehen, auftreten, und vielleicht ist es ein schlechtes Zeichen, vielleicht ein Zufall, dass bei ihm weh tun oder zu Verschwinden, Tod, Himmel uns zu helfen.
    Ich will Sie nicht langweilen mit allem, was mit ihm passiert ist, sondern machten sein Herz: Er würde zu kaufen und zu kaufen, was Speisen und Getränke für 10 Tage benötigt werden, und fehlen für 10 Tage, wird nicht funktionieren, closeted Bbitwigif sich von der Welt.
    Tage vergingen in gespannter Erwartung und Vorbereitung, meine angesammelten Urlaubstage in jedem Fall noch nie benutzt, weil er nie wollte die Stadt zu verlassen oder die Routine des Lebens zu stoppen,
    Wusste, dass war nicht, was genug ist, um abzuschalten Routine. Für die Freiheit war immer etwas, das er eine Prise unternommen hatte, an den Tagen, wenn das Gericht Aussparung wird.
    Am verabredeten Tag schloss die Fensterläden des Hauses verschlossen die Türen von innen, zog die Vorhänge, und verbrachten den Tag ohne.
    Er war davon überzeugt, dass, wenn etwas Schlimmes sollte, um die fehlenden 10 Tage, nachdem alle seine Heimat passiert haben – seine Burg geschützt ist. Seien Sie jedoch vorsichtig und schneiden die Angst, dass ihm seltsamen Phantasien noch nie erlebt, und fing an, sein Gehirn zu bohren.
    Wie ein Mann, der mit verbundenen Augen, er wird getroffen zu werden weiß, weiß aber nicht wann.
    Frayed Nerven waren wie ein Huhn gerupft, spürte, wie sein Geist leer und langweilig.
    Versucht, viel wie möglich Radio zu hören Schlaf, in den Abendstunden auf dem ersten Kanal.

    Am Abend des letzten Tages bereits damit begonnen, Erleichterung spüren, die Stimme wurde immer versucht zu sagen: Lassen Sie die Fantasie gibt es keine Grundlage, um den Punkt, nur ein Fehler gemacht, die Seiten gibt, zu steigen begann. Und schon die Ziege und zog vorbei und öffnete die Vorhänge,
    Am nächsten Tag wachte er auf und öffnete die Läden eine große Erleichterung, als sie nicht da dem Tod seiner Frau verbreitete sich in seinem Körper kannte,

    Es war Wochen später, wenn Lieberman war auf seinem Sterbebett im Krankenhaus in London und vor seinem Tod erzählte die chaotischen Ereignisse und das Rätsel der Ereignisse, die zu seinem Tod führte.
    Kette Fällen angeblich verwendet werden, um für andere natürliche Optik, sondern geordnet nach Logik, die Sache zur anderen führt
    Und etwas, das irgendwo in den zehn Tagen der Ehrfurcht passiert und war offenbar nicht im Zusammenhang mit ihm persönlich gebracht
    Unvermeidliche Schlussfolgerung.
    Es begann alles Wochen nach den Ferien, wenn er einen Brief in seinem Namen von einem Anwalt britischen Vorläufer der Nachfolge mächtigen hatte durch den Tod von David aus Argentinien, David, zweiten Grades weit wie seine Kindheit erinnerte er sich, dass er seinen Ruhm hörte gefallen hat, kam Davids Tod am zweiten Tag der Zehn Tage der Ehrfurcht, die auf Nachlässigkeit jemand am Tag zuvor.
    Die ganze Geschichte der Ereignisse bizarre gestrickt nichts Devore auf seinem Fahrrad war ein komplexes Puzzle der Ereignisse für seine widme meine Zeit in der Zukunft, den Spuren der Geschichte, wie ich, war ein Maler zu hören, und war in dem Bett neben ihm platziert, Herr Reiser, der einen Hut Napoleon, malen, Verschleiß und manchmal dreht sich mit ihm in den Morgen ,
    Kaffee, der nicht mehr existiert.
    Herr Rieser hat mich gebeten, die Datei geschickt, die ihm von Lieberman zu speichern.
    Eines Tages werde ich lesen und dekodieren alle überfüllten Seiten des Manuskripts.

    • אבנר אריה שטראוס

      תרגום גוגל , משה גנן , ודאי היה מיטיב לתרגם, אגב משה,
      אם חי הייתי במושבה הגרמנית או היוונית, ודאי הייתי קופץ למשה הנעמי או עדה ברודצקי,
      אבל היום אני חי בגוגל.

      יהי זכרם ברוך.

      "אהבתי במיוחד:
      המקרה היה מתיישב ומתחיל כל יום מחדש". סוניה
      גוגל יש לו הברקות פואטיות .

  6. אבנר אריה שטראוס

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94
    בסיפור האלגורי קיימים שני רבדים – הרובד הגלוי והרובד הסמוי. הרובד הגלוי הוא מפורש וחד משמעי, ואילו את הרובד הסמוי ניתן לפרש במספר אופנים. הרובד הסמוי הוא שמכיל את המסר של היצירה. ישנם מספר כלים שאופיניים לאלגוריות בספרות:

    אנלוגיות היוצרות הקבלה בין אלמנטים ברובד הגלוי לבין הרובד הסמוי, האנלוגיות הן לרוב המפתח להבנת העומק ביצירה.
    מטאפורות שנותנות ערך מוסף לצורת היצירה ולא רק למשמעותה, בדומה לדימוי
    ארמזים – כמעט בכל האלגוריות הכתובות ישנם ארמזים רבים המקשרים בין היצירה לבין יצירות אחרות. האלגוריה בנויה על כך שבגלל הקשרים תרבותיים יקבל סיפור מסוים בעל משמעות מסוימת, משמעות אחרת. הארמז מקשר את היצירה לשאר התרבות ומחזק את הפן התרבותי ביצירה, ובכך מדגיש את הרובד הסמוי.
    הזרה – בכל אלגוריה יהיה אפקט של הזרה, היצירה תמיד תראה לקורא משהו שהוא מכיר מהמציאות, אך מהיבט שונה לחלוטין.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאבנר אריה שטראוס