אִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף
יְלָדֶיהָ הַקְּטַנִּים :
תְּלָאוֹת יְּקִיצָתם בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן
("אִמָּא עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת – ")
סָךְ צַעֲדֵיהֶם עַל שְׂפַת הַכְּבִישׁ
וְאֵיךְ נוֹפֵל הַשֶּׁמֶשׁ עַל עָרְפָּם
ועֹל הַשִּׁעוּרִים הַנָּח כָּבֵד עַל הָרִיסִים
כְּמוֹ יַלְקוּט עַל גַּב פָּעוּט
רַחַשׁ הַבְּטַנִים הַמְּחַכּוֹת לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב
("עַיִן? מְקֻשְׁקֶּשֶׁת? פֶּלַח עַגְבָנִיָּה) שְׁעוֹת הַשֶּׁקֶט
שֶׁל הַלֵּב כְּשֶׁהיא שׁוֹמַעַת נְשִׁימוֹת שְׁלֵווֹת
ובַלֵּילוֹת
נִרְדֶּמֶת עַל מִטָּה קְטַנָּה מִמִדָּתה
עַד שֶׁתָּבוֹאנַה אַיָּלוֹת
שחרחורת