ואֶפְשָׁר שֶׁגַּם קַר
בַּפְּרוֹזְדוֹר
מְפַעֶם הַשָּׁעוֹן לְאִטּוֹ
מַר הַזְּמַן
עַל סַף הַחַלּוֹן דְּרוֹר
הַבַּיִת
כְּנָפָיו אֲפֹרוֹת, מְיַלֵּל
בַּן הָרוּחַ
וְיֶלֶד בֵּן שֶׁש
נִכְנַס אֵל חַדְרֵךְ.
וְאֵין לָךְ דָּבָר
בָּעוֹלָם זוּלָתוֹ
ואֶפְשָׁר שֶׁהֵנַחְתְּ אֶת יָדֵךְ
עַל פָּנָיו, וְהֵחָמְתְּ אֵת לִבֵּךְ
בְּלֶחְיוֹ
ואֶפְשָׁר שֶׁחָשַׁבְתְּ לְעַצְמֵךְ:
הִנֵּה כָּךְ בְּדִיּוּק
גִּלָּה הָאָדָם הַקַּדְמוֹן
אֶת הָאֵשׁ
איריס היקרה, שיר לירי יפה מאוד. מרגש. אהבתי. שיר המשדר המון חום עדין מן הלב. רני
היי רני יקר!
כמה אני שמחה לראותך פה. כמה אני שמחה. אולי אצליח בזכותך להחזיר את עצמי לבננות. תודה איש יקר ושבת המלכה
שיר יפה…
האש הזאת כל יום מתגלה מחדש -אש תמיד של האם הקדומה שבנו .שיר מרגש בעיני