שחרחורת סופרת ומשוררת
לחרוזימצ'יקים (1) (2)
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=21798&blogID=290
אהבה (2)
אחי התינוק נורא מעצבן
רק בוכה ואוכל וישן,
ואני את אימי, בכלל לא מבין,
איך אפשר לאהוב כזה בן?
אחיות
בסוף כל ביקור, הדודה יעל
מנדבת לי שטר ירקרק,
דודה דבורה, היא ההיפך שלה,
תמיד מגיעה בלי ארנק.
לפני השינה
את הספרים שאבא מקריא לי,
בקושי אפשר להרים,
לעומת זאת, אימי, בוחרת תמיד,
ספרונים עם הרבה ציורים.
נמלים
בבריכה, על הדשא, היו נמלים,
כאלה קטנות, חביבות.
אי אפשר להבין וזה לא ייאמן,
שלהן עקיצות כואבבבות!
הקרב על השלט
אחי הקטן, החביא ת'שלט,
(יש לו כזאת מן אובססיה)
ורק בגללו, כולנו תקועים
כבר שעה על ערוץ ההיסטֶ(ו)ריה.
מאורות
יש לירח הסכם עם השמש
המבוסס על עיקרון תן וקח:
כשהוא מתעייף, היא יוצאת לשמיים,
וכשהיא תתעייף, הוא יזרח.
תשובות
לא לשלוף מהמותן, הורתה המורה,
אלה שאלות מאד חשובות.
אז כולם בכיתה צחקו, כי ברור
שבמותן בכלל אין תשובות
חמוד כמו תמיד
יופי שאת מביאה
אתיחס לבית אחד
יש לירח הסכם עם השמש
המבוסס על עיקרון תן וקח:
כשהוא מתעייף, היא יוצאת לשמיים,
וכשהיא תתעייף, הוא יזרח.
יש ימים בחודש שהם מסתכלים אחד על השני כשהשמש במזרח והירח במערב וגם ההיפך
כתבתי על כך הרבה שירי אהבה של הלבנה לשמש
היי דויד, תודה רבה! אתה מוזמן להביא לינק בשמחה.
הנה שיר אחד לבקשתך
תודה איריס
בין מזרח למערב ברבי דוד
בין הָעַרְבָּיִים הָיָה אֶתְמוֹל, כְּשֶׁעָלָה יָרֵחַ אֲדַמְדָּם,
וְעַכְשָׁו מוּקְדָּם בַּבֹּקֶר, נִרְאֶה שֶׁהוּא לְגַמְרֵי לָבָן.
אֶתְמוֹל הוּא הָיָה הַרְחֵק, בְּתוֹךְ הַמִּזְרָח,
וְהַיּוֹם בַּמַּעֲרָב כְּמוֹ דָּרוּךְ לַקְּרָב.
שֶׁמֶשׁ ממזרה תָּאִיר עַל פָּנָיו,
מוֹחֶקֶת אֶת צֶבַע לְחַיָּיו.
יוֹדֵעַ הוּא שֶׁבַּמִּשְׂחָק הַזֶּה יַפְסִיד,
גַּם אִם לִפְנֵי כָּל הַכּוֹכָבִים יָעִיד
עַל אַהֲבָתוֹ הַמוּפְלֲאָה לַשֶּׁמֶשׁ,
שֶׁעוֹד זוֹכֵר הוּא אֵיךְ בָּרְחָה לוֹ אֶמֶשׁ.
אַךְ מַה יוּכַל לַעֲשׂוֹת מִלְּבַד לִרְאוֹת,
אֵיךְ כָּל הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לִרְאוֹת.
לֹא אֶת אוֹתָהּ הַלְּבָנָה אֲשֶׁר נָדְדָה שְׁנָתָהּ,
חִכְּתָה כָּךְ לַשֶּׁמֶשׁ, אֶל הָאֹפֶק שָׁקְעָה.
לְאַחַר לַיְלָה שָׁלֵם, פִּתְאוֹם רוֹאָה הַלְּבָנָה,
כָּךְ פִּתְאוֹם בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק,לֹא בִּנְתִיבָה,
אֶת הַיָּפָה,הַזּוֹהֶרֶתּ, לְאַחַר לָיְלָה שֶׁל שֵׁינָה,
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת מְאִירָה,אוֹתָהּ לֹא רוֹאָה.
גַּם הַתַּרְנְגוֹל יִקְרָא לַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
בְּנֵי הָאָדָם יִתְעוֹרְרוּ, יַתְחִילוּ אֶת יוֹמָם מֵהַתְּחַלָה.
יִסְגְּדוּ לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּאִירָה אֶת יוֹמָם,
אֶת הַיָּרֵחַ כְּבָר שָׁכְחוּ מִזְּמַן.
וְגַם אִם תְּנַסֶּה לְאוֹתֵת, הִנֵּנִי כָּאן,
מְעַטִּים יָשִׂימוּ אֵלֶיהָ אֶת לִבָּם.
וַאֲנִי בֵּין הַמְּעַטִּים, מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶב,
עַל יָרֵחַ בּוֹדֵד,שָׁט לְאִטוֹ כְּבָר לֹא עֶרֶב.
לֹא יָאִיר לְאַף אֶחָד,
נִשְׁאַר כָּךְ לְבָד.
עַל הַלְּבָנָה כָּךְ תָּנוּעַ בִּנְתִיב אַחֵר,
כָּךְ בְּרָקִיעַ בָּהִיר, צֶבַע פָּנֶיהָ יִשָּׁאֵר חִוֵור.
וְאוּלַי בִּגְלַל הָאַכְזָבָה,אוּלַי בִּגְלַל הַגַּעְגּוּעַ,
יִהְיֶה זֶה תָּמִיד סִפּוּר לֹא יָדוּעַ.
יופי! אפשר להעלות פוסט שכולו שירי ירח וחמה:)
נכון איריס זו אפשרות
אלו שירים תמימים מתחילת כתיבתי לפני שנתיים לפני שפגשתי ספר או סדנא
אני מניח שבעתיד יודפסו בספר מיוחד לתקופה
כפי שאת רואה שירים ארוכים ומחורזים
גם אני אתייחס מהאוסף העשיר רק לבית אחד – ולמילה במיל, למילואים.
המילה – קודם – מן המותן: יש בעברית מן המותן ויש מין מותן: אלה שתי מלים שונות ויש להבדיל (בשעת ההבדלה).
הבית – אני ער בימים אלה לnonsense (עוסק בשירי שטות, של מורגנשטרן), ואת מצאת דוגמא למין (לא "מן") שטות שהיה יאה גם לו: ניבים ופתגמים שחוקים שאם בודקים אותם מקרוב מתברר שהם שטות. לשלוף שירים מהמותן – אין במותן שירים, כפי שאת מציינת, אז זאת שטות.
תודה על הדוגמא – כדאי לאסוף כאלה – ולכרוך אותם לזר.
היי משה יקר, תודה רבה,
אז מה אתה בעצם אומר? שאני צריכה להמיר את "מהמותן" ל"מין המותן"? לא ממש הבנתי.
ושוב תודה על התגובות שלך.
בוקרור איריס קראתי גם את הקודם בריפרוף אהבתי את מאורות, ואת תשובות,
השאר עוד לא שתיתי מספיק קפה
אוהב מאוד את הפורמט, שלחתי ידי בו לא מעט, ( דפדפים קראתי להם, אולי אביא אצלי כמה:-)
החידוד והשנינה הם העיקר, שנשען על הפערים בין תפיסת עולמו של הילד והמבוגר …
הילדה הזאת זאת את .
מרענן ומתוק .
–
ואגב תפיסת עולמם של ילדים משתנה , כי אנחנו היינו ילשדים של פעם,
היום ילדים כשמחפשים סירטונים קשים.. בגוגל פשוט כותבים 'למבוגים בלבד'.
כנראה גם מין יורים מין המותן.
אבנר יקר מאד. מה שלומך? חשבתי עליך לגמרי כשכתבתי את הקצרצרים האלה, וזה בכלל לא מקרי שאתה כותב לי עכשיו מה שאתה כותב.
הילד הזה הוא לגמרי אני, וילדיי, זה נכון. ניסיתי הרבה זמן לכתוב בלשון נקבה, אבל יש משהו בחריזה העברית שמאד מקשה על העניין. אז אחרי הרבה מאבקים, וויתרתי. ולכן יצא לי ילד ולא ילדה.
נשיקות ושבוע נפלא.
הי איריס.
זה כיף לקריאה. גם 1+2. מזכיר לי את הסגנון של יהודה אטלס הנפלא מ"הילד הזה הוא אני".
היתה לי לפעמים קצת בעיה עם המשקל של השורות, (אני לא יודעת עם זה עקרוני לך.)
היי רקפת יקרה, תודה רבה! יהודה אטלס והילד שלו היו במחשבותיי כל העת. למעשה, זה כבר כמה ימים שאני מחפשת את הספר בקדחתנות בבית, ולא מוצאת. וזה אולי טוב, כי אז אולי עוד אהיה מושפעת פחות.
שמתי לב בהחלט לבעיות במשקל, גם באלה וגם בבאים שאעלה, אני מקווה שנצליח לשפץ את כל אלה בעריכה.
שוב תודה ממש, ושבוע נפלא.