שחרחורת סופרת ומשוררת
חברים, כל כך סליחה… ראיתי את זה
http://books.mouse.co.il/vote.asp…..
וחברה הסבה את תשומת ליבי שיתכן שהתבלבלתי
ויש מצב … ?!? כנראה שכן.
טוב, אם כן, אני מניחה שתסלחו לי. נעשה בתום לב.
אז קחו עוד שתי תמונות יפות… ואני עדיין שולחת נשיקות תודה ואהבה ליושבים בארץ הקודש ולכל מי שהצביע… והגיב לפוסט הקודם.
בעיקר לך מירי מתוקה. יש לי איתך קישור משמיים. ההערה שלך על הענן זה סיפור שכתבתי. ממש בקרוב אעלה אותו.
ויעלה חשבה שזה שיר הרשת האולטימטיבי, אז אני מעניקה אותו גם לכם,בגירסה משודרגת,
ככה זה עובד גם פה באמֶרִיק,
בינוניות זה מספיק
לא צריך מאד להבריק,
אבל צריך להציק
בושות להחניק
להיות קצת דביק
ולרכוש הרבה חברים שיטרחו להקליק.
וזה ליד בית הספר של הילדים. תודו שמדליק…
.
.jpg)
אז זה לא בסוף? לא זכית להיכלל בעשרה? אז מי הם העשרה? מאוד לא ברור מהפוסט שלהם.
העיקר שיש לך את העץ היפה הזה.
ראית יעלה?
בדיוק אני מקבלת מייל מחברה… כולה מתפקעת. זה הרי כל כך מתאים לי…
היא טוענת שאין שם מילה על הספר!
והיא צודקת.
קטע, אני אומרת לך.
וואלה שהם מוזרים. מוזרים ברמות. מעניין מתי יפרסמו. או שירדו מזה.
בחיי… אבל האמת שכל הכוונה, מלכתחילה, הייתה שאנשים יקראו את הסיפור…
ככה זה עובד גם באמרִיק,
לא צריך מאד להבריק,
צריך להציק,
ולרכוש הרבה חברים שיטרחו להקליק…
שיר הרשת האולטימטיבי.
שלחתי לך עכשיו את הרשימה מ"פשוט זה לא".
יש להניח שיש משהו נכון בשיר הזה. אבל יד על הלב, האם הוא לא בגדר תרוץ שלנו, הבינוניים המנסים להסביר לעצמנו איך לא הפכה יצירתנו להיות קרוצה מהחומר שצף כשמן הטוב.
נחבא אל הכלים (מקווה שלא מלוכלכים) יקר,
האמת, עם יד על הלב, (בסגנון עדות המנוני אמריקה)יש מצב.
אנשים קרובים לליבי העירו לי מלכתחילה שהשתתפות בתחרויות כאלה זה לא סימן מעודד לגבי טיב היצירה. יתכן שצדקו. יתכן שאתה צודק.
מכל מלמדי השכלתי.
תמונות מקסימות איריס, מעוררות זכרונות משהייתי באמריקה כאימא. וסיפורך? המשיכי. את מוכשרת.
איריס מתוקה, פעם שניה ביממה.תודה רבה רבה.לקבל מחמאה על כישרון מבחורה רבת כישרון אני לוקחת ברצון. (יצא לי עוד פעם חרוז…)
איריס, השיר שלך גאוני ונותן השראה.
התמונות מקסימות ושבת מנוחה לכם שם בנופים המקסימים.
הי תמיל'ה יקרה, שבת שלום.
רציתי להגיב על השיר החכם שלך על גילה, גם כי מאד התרגשתי שאת גרה שם. יש לי זכרונות קרובים ואוהבים לירושליים.
חוץ מזה, תודה רבה. מקווה שכולכם בטוב.
עץ קטיפה
לא נורא מכל הטעויות רק מתחזקים.
ותודה על ההקדשה. אני חושבת שיש לנו שתינו את היכולת הויזו-מילולית . ולך יקירתי נשמה טהורה כמו שכתבה לך פעם חנה וכשרונות מגובשים היטב. את פשוט הדור הצעיר שהייתי צריכה להיות. ועוד ועוד. אז לעבודה-צילום וכתיבה כיום ומי יודע מה מחר?
לא יודעת מה מחר, מירי יקרה, אבל היום אני יודעת שאני אוהבת אותך. תודה כל כך על המילים המרגשות.
איריס, נדמה לי שזה בלתי נמנע כאשר אמנות ובתוכה ספרות נבחרים כמו כוכב נולד או רוקדים עם כוכבים. כנראה שדינם של דברים איכותיים הוא לרדת בגדול:)
אבל אם הבחנתי נכון לא זה מה שישבור אותך.
והצילומים מתנה לנפש התרה אחר נופיה
משה יקר, כל כך תודה על ביקוריך התכופים. נוכחותך החכמה מאד נעימה לי.
היכה בכל הרחובות.
אני מקווה שלא בליבך.
האביב עוד יפרוץ בך, בקרוב.
אני פשוט מרגיש.
שלך,
אחיך לסתיו.
אחי אחי שלי
היכה גם היכה, אבל מסיבות אחרות. לגמרי אחרות. פחות פרוזאיות, אני חוששת.
אבל באמת מחכה לאביב. איך ידעת?
ותודה גדולה על התמיכה שלך לאורך כל הדרך. הקצרה אמנם, אך ארוכה מאד אל ליבי.
איריס יקירתי, זה רק ספורט!
והעץ באמת מדליק… ומי שיש לו עץ כזה על יד הבית יש לו כל היער כולו…
שבוע ענוג וטוב שיהיה לך
צודקת חנה יקרה… לגמרי. ומה באשר זה שיש לו את היער כולו ליד הבית… הרי שיש לו…
תודה. תודה.
היי איריס
מקסים בעליל
להתראות טובה
תודה רבה טובה יקרה… מה את אומרת, אפשר להלחין עץ?
"להלחין עץ" מטפורה מדליקה ויפהפיה ! אני שמעתי פעם עץ אחד שר, בחיי, זה היה ביום כיפורים כשהרעש האנושי צם ,ואז אפשר היה לשמוע את זמרת הציפורים.
אין מאושר מהעץ הזה יום אחד בשנה. אלוהים יודע מה הוא עושה
איזה יופי איריס!! את מוסיפה צבע ויופי לכל מקום,
תודה רבה, חני מתוקה. אני אכן מנסה להוסיף הרבה צבע (בעיקר שחור בניסיון להפוך את המשמעות שלו לחיובית)לכל דבר. הצבעים יקרים לליבי לא פחות ממילים. תודה ששמת לב.
שחור לבן כתום- הכל הולך.
העיקר שתראי אותם מהלב, מתוקה
חנה, אח, חנה.
בדיוק קראתי משהו שארז כתב לך על האנרגיות החיוביות…
אז זהו,שהן חוצות אוקיינוסים. תודה, אני לוקחת אותן ואת הברכות שלך ומתחילה שבוע חדש וטוב בזכותך. תודה כל כך.
הסיפור שלך הכי יפה, ויש עוד במות לפרסם.
שבוע- טוב
אביטל יקירתי, תודה רבה, ושבוע טוב טוב.
אני נורא עסוקה עכשיו בעריכה אחרונה של הספר שהסיפור הוא פרק ממנו. אז אני חושבת שזה יחכה.
שלך, איריס