הספר הזה, שכתבה איריס אליה כהן, הוא ספר השירה היפה ביותר שקראתי זה שנים, ואחד הספרים היפים שקראתי בכלל, בכל קטגוריה שהיא. לבי עלה על גדותיו. היא נתנה למלים לעשות בי. הן נכנסו בי ובאו פנימה.
איריס אליה כהן, את משוררת בחסד עליון, ציירת אמיצה ומדויקת של מלים וחיים, כרוניקאית מהפנטת של הזמן שעובר דרכנו ואנו דרכו. הספר שלך נוטף עברית ואהבה ויופי. אנצור אותו בלבי לעד, ולצד מיטתי. גם אם אפתח אותו בעוד שלושים שנה, אדע איפה הייתי.