כְּשֶׁשָּׁכַךְ מְעַט אֱלוּל יָצָאנוּ לְהָרִים
עֵצִים הָיוּ לְטוֹטָפוֹת,
הַצִּפֳּרִים הִתְנוֹצְצוּ סְגֻלוֹת
וְעֵינֵיהֶן הֵגִירוּ צוּף
בְּתוֹךְ הַמַּעְיָן טָבַל הָאֱלֹהִים שֶׁלְּךָ
בְּעוֹד הָרוּחַ בָּא וְשָׁב
מֵבִיא אִתּוֹ שְׁאֵרִיּוֹת כַּלּוֹת שֶׁל קַיִץ בִּגְנֵבָה
שָׁכַבְנוּ עַל פִּרְחֵי הָעֶשֶׂב וְהַכְּלוּם
אָכַלְנוּ עֲנָבִים צְמּוּקִים וּתְאֵנִים דְּבֵלוֹת
קִוִּינוּ שֶׁתִּהְיֶה זוֹ אַתְחַלְתָּא דִּגְאוּלָה
אָמַרְתָּ, הַחַיִּים הֵם שְׁנַת בַּצֹּרֶת
מִתְמַשֶׁכֶת, טוֹב שֶׁלְּעִתִּים הַצְּחוֹק שֶׁלָּךְ מֵימִי
וּבְעוֹדֶנּוּ מִתְהַוִים
גּוּף בְּגוּף כְּמוֹ נְשִׁיקוֹת
קָדְחוּ העֲנָנִים חֹרִים קְטַנִּים ומַחְשָׁבוֹת עַל חֹמֶר, כֶּסֶף
יֵשׁ וְאֵין נִתְזוּ כְּמוֹ גֶּשֶׁם
בֵּין רַגְלֵינוּ הַמְבֻשָׂמוֹת,
בָּאַגָּן, בָּאַהֲבָה
נִקְווּ טִפּוֹת עַל הַפָּנִים
כְּשֶׁאֶצְבְּעוֹת הֶחָצָבים הִתְנוֹסְסוּ אֶל עַל
כְּמוֹ תַּלְמִידִים אֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבָה
נִזְכַּרְנוּ שֶׁהִשְׁאַרְנוּ אֶת הַחַג דּוֹלֵק בַּבַּיִת