"ספריה של אליה כהן לא מהססים לטפל בנושאים שנויים במחלוקת או בנושאים שהספרות לא עסקה בהם בעבר. ב"מכתוב" מדובר ברומן של אישה נשואה עם ערבי וב"גלבי" סיפורם של ילדי תימן החטופים. כהן לא חוששת לבחור ככותרות לספריה מילים בערבית או ברוסית. הרומנים בנויים על חומרי מתכון (שבר חברתי ועדתי, עימותים, עומק והתבוננות), ועם זאת הם זוכים תמיד לזריקת ריכוך או לליטוף בעזרת סיפור אהבה שנועד לרגש אבל לא יעליב חלילה אף קורא. ספרים הנגישים לקהל הקוראים הרחב, אבל בהחלט מכבדים גם את האיכויות הנדרשות מהספרות הקאנונית."