וְאֵיזֶה אוֹר נָהָר מִתּוֹךְ חַיָּיו, מוֹתוֹ מֵעִיב עַל הָעוֹלָם,
כְּמוֹ בְּהַפְסָקַת חַמָּה. אָבִיךְ הוֹלֵךְ מִמֵּךְ וּבְלֶכְתּוֹ
דּוֹמֶה שֶׁכָּל פִּתְחֵי הַשֶּׁמֶשׁ נִסְתָתְמוּ, אֵינֵךְ רוֹאָה דָּבָר,
הַשְּׁקוּפִיוֹת בַּטֵּלֵוִיזְיָה אֲטוּמוֹת וּלְקַרְיָן הַחֲדָשׁוֹת יֵשׁ קוֹל אָסוֹן גָּדוֹל,
הַמִּבְזָקִים רוֹבְצִים עַל הַמָּסָךְ כְּמוֹ פָּרוֹת מֻכּוֹת יָגוֹן אַחֲרֵי הַהַמְלָטָה
שֶׁנִּלְקְחוּ לַהֵן הָעֲגָלִים, וְאַתְּ נִזְכֶּרֶת אֵיךְ בְּגִיל חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ הַיֶּלֶד שֶׁאָהַב אוֹתָךְ
צָרַח אֵל תּוֹךְ אָזְנֵךְ אֶת כָּל לִבּוֹ
וְאַתְּ חָשַׁבְתְּ שֶׁתַּהַפְכִי חֵרֶשֶׁת
שחרחורת