בננות - בלוגים / איריס אליה כהן / 'כמו כולן' שיר (חלק מפואמה) שכתבתי בעקבות 'בתוקף תפקידנו' של אלי אליהו
שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

'כמו כולן' שיר (חלק מפואמה) שכתבתי בעקבות 'בתוקף תפקידנו' של אלי אליהו

אלי אליהו הוא בטח המשורר שהשפיע עליי באופן העמוק ביותר, באופן שקשה לי לתאר ולהסביר, ובעקבות השיר המכונן הזה שלו, כתבתי את הגרסה הנשית, כך נדמה לי, ל'בתוקף תפקידנו'. קודם יופיע השיר שלו. אחריו שלי. (לא יודעת למה התעוררתי הבוקר עם שני השירים האלה, מתוך פואמה שקראתי לה 'יולדות' שנכתבה לפני למעלה משנה ובטח תופיע בספר השירים הבא, אבל מרגישה צורך כזה. בהמשך היום בטח אבין.)

בתוקף תפקידנו/ אלי אליהו (מתוך 'אני ולא מלאך' הליקון 2008)

לֹא הָיִינוּ רַבִּים וְלֹא מְעַטִּים.
גַּם גִּבּוֹרִים לֹא הָיִינוּ.
הָלַכְנוּ לְאָן שֶׁאָמְרוּ הַמַּפּוֹת.
קָשַׁרְנוּ אֶת מִי שֶׁהָיָה עָלֵינוּ לִקְשֹׁר,
בְּתֹקֶף תַּפְקִידֵנוּ.

לֹא הָיִינוּ מְעַטִּים וְלֹא רַבִּים.
גַּם גִּבּוֹרִים לֹא הָיִינוּ.
שָׁמַרְנוּ עַל מִי 
שֶׁהָיָה עָלֵינוּ לִשְׁמֹר. 
תָּמִיד הָיָה מִישֶׁהוּ מֵעָלֵינוּ,

תָּמִיד הָיָה מִי שֶׁיָּדַע מַה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת.
לֹא הָיִינוּ בְּנוּיִים לְמַהְפֵּכוֹת, 
הָיוּ לָנוּ דַּי וְהוֹתֵר בְּעָיוֹת
מִשֶּׁל עַצְמֵנוּ.

*********************************************************

כמו כולן/ איריס אליה כהן

נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה. אֲבָל 
גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי
הָיִיתִי, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, צְעִירָה 
צְעִירָה 
גַּם עֲקָרָה לֹא הָיִיתִי, בִּיָיצְתי כַּדָּת
וְכַדִּין, הִשְׁתַּחַלְתִּי, חִיצְרַרְתִי, רִחַמְתִּי
(וְלֹא עַל עַצְמִי.) בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּן.
וְכֻלָּן הִתְקַיְּמָה בִּי, רָצָה הַגּוֹרָל.

לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה אֲבָל 
גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי. 
הָיִיתִי כָּל כָּךְ צְעִירָה 
וּבוּרָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין לִי
בְּרֵרָה. וְאוּלַי לֹא הָיְתָה לִי. 
הָלַכְתִּי לְאָן שֶׁאָמְרָה הַמַּזְכִּירָה
נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר, חִכִּיתִי לְבוֹא הָרוֹפֵא
יָשַׁבְתִּי יָפֶה, וּבְשֶׁקֶט, קָרָאתִי אֶת כָּל הַחוֹבֶרֶת
מִלֵּאתִי פְּרָטִים
בִּכְתָב יַד מְסֻדָּר. חָתַמְתִּי. אַחַר כָּךְ
פָּשַׁטְתִּי שִׂמְלָה. לֹא, קֹדֶם
שִׁלַּמְתִּי אֶת הַסְּכוּם הַנָּקוּב. וְאָז
תַּחְתּוֹנִים. "גַּם חָזִיָּה?" שָׁאַלְתִּי
הָרוֹפֵא (לְהַלָּן ה-רוֹפֵא) נָד בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה.
נשכַבְתִּי הֵיכָן שֶׁהוֹרָה. סַד עִנּוּיִם אֵימְתָנִי.
"עוֹד קְצָת"
"לְאָן?" "לְמַטָּה" 
יָרַדְתִּי. 
פִּשָׁקְתי רַגְלַיִם. "רָחָב וְאֵין צוֹרֵךְ
לִצְעֹק."
"זֶה כוֹאֵב."
ה-רוֹפֵא נָד בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב.

נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּהּ. אֲבָל 
לֹא הָיִיתִי אִשָּׁה
הָיִיתִי מְאֹד וּמִדַּי צְעִירָה 
גַּם חֲכָמָה לֹא הָיִיתִי. הָיִיתִי טִפְּשָׁה.
תָּמִיד הָיָה אֵיזֶה
רוֹפֵא אוֹ פָּקִיד אוֹ 
סְטוּדֶנְט מִתְמַחֶה סָנִיטָר אוֹ נַגָּר
אוֹ טֶכְנַאי
אוֹ זֶה שֶׁמַּדְפִּיס מַדְבֵּקוֹת
שֶׁיָּדַע הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנִּי
מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת. 
ורָצִיתִי לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּן. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּן
הִשְׁתַּנְּתָה וּבְקֹשִׁי זִהִיתִי אוֹתָהּ
מִקָּרוֹב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן