כמו כולן/ איריס אליה כהן
נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה. אֲבָל
גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי
הָיִיתִי, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, צְעִירָה
צְעִירָה
גַּם עֲקָרָה לֹא הָיִיתִי, בִּיָיצְתי כַּדָּת
וְכַדִּין, הִשְׁתַּחַלְתִּי, חִיצְרַרְתִי, רִחַמְתִּי
(וְלֹא עַל עַצְמִי.) בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּן.
וְכֻלָּן הִתְקַיְּמָה בִּי, רָצָה הַגּוֹרָל.
לֹא הָיִיתִי יַלְדָּה אֲבָל
גַּם אִשָּׁה לֹא הָיִיתִי.
הָיִיתִי כָּל כָּךְ צְעִירָה
וּבוּרָה. חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין לִי
בְּרֵרָה. וְאוּלַי לֹא הָיְתָה לִי.
הָלַכְתִּי לְאָן שֶׁאָמְרָה הַמַּזְכִּירָה
נִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר, חִכִּיתִי לְבוֹא הָרוֹפֵא
יָשַׁבְתִּי יָפֶה, וּבְשֶׁקֶט, קָרָאתִי אֶת כָּל הַחוֹבֶרֶת
מִלֵּאתִי פְּרָטִים
בִּכְתָב יַד מְסֻדָּר. חָתַמְתִּי. אַחַר כָּךְ
פָּשַׁטְתִּי שִׂמְלָה. לֹא, קֹדֶם
שִׁלַּמְתִּי אֶת הַסְּכוּם הַנָּקוּב. וְאָז
תַּחְתּוֹנִים. "גַּם חָזִיָּה?" שָׁאַלְתִּי
הָרוֹפֵא (לְהַלָּן ה-רוֹפֵא) נָד בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה.
נשכַבְתִּי הֵיכָן שֶׁהוֹרָה. סַד עִנּוּיִם אֵימְתָנִי.
"עוֹד קְצָת"
"לְאָן?" "לְמַטָּה"
יָרַדְתִּי.
פִּשָׁקְתי רַגְלַיִם. "רָחָב וְאֵין צוֹרֵךְ
לִצְעֹק."
"זֶה כוֹאֵב."
ה-רוֹפֵא נָד בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב.
נָכוֹן. לֹא הָיִיתִי יַלְדָּהּ. אֲבָל
לֹא הָיִיתִי אִשָּׁה
הָיִיתִי מְאֹד וּמִדַּי צְעִירָה
גַּם חֲכָמָה לֹא הָיִיתִי. הָיִיתִי טִפְּשָׁה.
תָּמִיד הָיָה אֵיזֶה
רוֹפֵא אוֹ פָּקִיד אוֹ
סְטוּדֶנְט מִתְמַחֶה סָנִיטָר אוֹ נַגָּר
אוֹ טֶכְנַאי
אוֹ זֶה שֶׁמַּדְפִּיס מַדְבֵּקוֹת
שֶׁיָּדַע הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנִּי
מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת.
ורָצִיתִי לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּן. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּן
הִשְׁתַּנְּתָה וּבְקֹשִׁי זִהִיתִי אוֹתָהּ
מִקָּרוֹב.