כְּכָל שֶׁהִתְמַסַּרְנוּ לַכָּזָב הֶחְלִיקָה הָאֱמֶת מִתּוֹךְ חַיֵּינוּ כְּמוֹ דּגִיגים מִתּוֹךְ מִכְמֹרֶת אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה לַמְרוֹת הָאֱמוּנָה וְכָל הַצִּפִּיָּה לִגְאֻלָּה וְעַם סְגֻלָּה וְכַיּוֹצֵּא בְּאֵלּוּ נִרְאֶה אוֹתָנוּ צוֹלְלִים עַכְשָׁו אֶל תּוֹךְ שְׂדוֹת הָאוֹקְיָנוֹס

כְּשֶׁהוּא הָיָה אוֹמֵר לִי "הַחַיִּים בַּזֶּבֶל" הוּא בְּעֶצֶם הִתְכַּוֵּן לְסֶבֶל, אֲבָל אֲנִי מַמָּשׁ יָכֹלְתִּי לְהָרִיחַ אֶת דְּבָרָיו הֵם תָּסְסוּ בְּפִיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת (אוּלַי שָׁנִים) יָכֹלְתִּי לְהָרִיחַ אֶת צַחֲנָת הַמַּחְשָׁבוֹת עַל אֵינכֶּסֶף אֵינחַשְׁמַל אֵין עֲבוֹדָה יֵשׁ יְלָדִים, יוֹתֵר מִדַּי, חוֹבוֹת וְהַלְוָאוֹת וּרְשׁוּמִים בַּדֹּאַר, כָּל מִינִי פְּתָקִים וְרֻדִּים מִתְנַפְנפִים בַּדֶּלֶת פַּרְפָּרִי אִיּוֹב נוֹשְׂאֵי בְּשׁוֹרָה זוֹהִי הַתְרָעָה רָעָה אַחֲרוֹנָה וְיֵשׁ גַּם מְקָרֵר גַּם ...

בְּיַלְדוּתִי אָסַפְתִּי מַפִּיוֹת, צְדָפִים מִכְתָבִיוֹת, בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שְׁלַב גַּם תּוֹלַעֵי מֶשִׁי. (חָלַמְתִּי לְהִתְעַשֵּׁר מִצְּעִיפִים תּוֹצֶרֶת יָד) עֲטִיפוֹת שֶׁל מַסְטִיקִים רְדִידִים כּסּוּפִים שֶׁל קְרֵמְבּוֹ אֲבָל כָּל אֵלֶּה לֹא הָיוּ אֶלָּא מִן צִפִּיָּה רַבַּת שָׁנִים לַגֶּבֶר הָאֶחָד שֶׁיֶּאֱסֹף אוֹתִי * (עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁחִבּוּק קָצָר הוּא סוּג שֶׁל הַמְחָאָה שְׁמֵנָה לְלֹא כִּסּוּי.) * אֲנִי נִזְכֶּרֶת: הָיָה לִי פַּעַם יֶלֶד (בַּגַּן הַמְּיֻחָד שֶׁבּוֹ אֲנִי ...

אַתְּ יְשֵׁנָה עַכְשָׁו בַּצַּד הַקַּר שֶׁל הָעוֹלָם, סָמוּךְ יוֹתֵר אֶל הָאֵינְסוֹף. אֲנִי יוֹדַעַת, לֹבֶן יֵעָרֵם עַל סַף בֵּיתֵךְ, לְאַט יִתְפּוֹגְגוּ פִּלְאֵי הַשֶּׁמֶשׁ גְּזָעִים יָנִיבוּ פִּטְרִיּוֹת עִנְבָּר, הָעֲנָפִים יַצְמִיחוּ עַלְעָלִים שְׁקוּפִים כִּבְדֹלַח יְלָדוֹת קְטַנּוֹת וְזוֹהֲרוֹת יָשׁוּטוּ כְּמוֹ סִירוֹת עַל אֲגַמֵּי הַקֶּרַח כְּשֶׁתִּתְעוֹרְרִי, תֵּצְאִי אֶל הֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית אֲסֻפָה שֶׁל אַיָּלוֹת, מִסְדָּר דֻּבִּים וְלַהֲקָה הוֹמָה שֶׁל אַוָּזִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לְהַגֵּר יַכְמִירוּ מַבָּטָם עָלַיִךְ ...

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַיְּלָדִים הָרְעֵבִים בְּאַפְרִיקָה הָעֶצֶב מְמַלֵּא אֶת שְׁנֵי שַׁדַּי כְּמוֹ יוֹלֶדֶת, אֲנִי חָשָׁה גֹּדֶשׁ בֶּחָזֶה פְּנִינֵי דְּמָעוֹת מִתְנוֹצְצִים עַל פִּטְמוֹתַי אֲנִי חוֹשֶׁבֶת: כָּל עָלֵי הַכְּרוּב שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לִסְפֹּג כַּאֵלֶּה כַּמֻּיּוֹת שֶׁל צַעַר הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהַאֲכִיל אֶת כָּל הַיְּלָדִים הָרְעֵבִים בְּאַפְרִיקָה

נֵס חֲצִיַּת הַלֵּב לִשְׁנַיִם וְאִישׁ אֶחָד עוֹבֵר בַּחָרָבָה

מוֹת אָבִי כְּעֵץ הַבְּרוֹשׁ לִפְאַת גַּנִּי צִלוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְאָרֵךְ כְּכָל שֶׁמִּתְרוֹקֵן הָאוֹר בִּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה סַגְרִיר יָרֵחַ מִתְכַּתֵּשׁ בַּעֲנָפָיו עֵת צַמַּרְתּוֹ רוֹעֶשׁת כְּמוֹ בְּדִידוּת אִצְטְרֻבָּלַיו הַנִּרְגָּמִים באֲדָמָה הֵם נְקִיפוֹת לִבִּי

יַלְדִּי מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל שְׁקֵדֵי מָרָק בְּלִי המָרָק. (הַדְּלַעַת לֹא לְטַעֲמוֹ) וַאֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּשְּׁכֵנִים שֶׁלִּי, לִפְנֵי שָׁנִים. הִיא בִּקְּשָׁה שְׁלוֹם בַּיִת הוּא בִּקֵּשׁ רַק בַּיִת.

אז אני ילדה בכיתה ג', כותבת את השיר הראשון שלי. על גמד נחמד שמסתכל על הירח, המורה ג'נט מתפעלת, אבל זו לא חוכמה, כי היא מתפעלת מכולנו, כולנו ביאליקים בעיניה, ושולחת את השיר לאיזה תחרות כתיבה ארצית, ואני זוכה! או סגנית הזוכה, לא זוכרת, ומקבלת הזמנה רשמית לטקס קבלת הפרס מידיו של כבוד נשיא המדינה יצחק נבון, במשכן נשיאי ישראל. ...