בלובריס הייתי בחודש שני, אולי אפילו לא ידעתי שאני בהיריון, ובכל זאת קניתי לי מעיל ענק במרשלס עם צווארון פרווה מלאכותי והרגשתי מוכנה לכל, לחורף האמריקאי, לגלות, לעבודה החדשה. אחר כך נכנסתי לסופרמרקט וקניתי לנו בלובריס טריות בסלסלת פלסטיק דקה, חשבתי, וואו, בלובריס, אני חייבת להתקשר לאמא שלי, לספר לה שקניתי בלובריס. כל הדרך במכונית עד לפרבר המדוּשֶׁא והבנוי בתים-בתים ...

  בצוע של רקפת אמסלם

הלם ניו יורק הזאת, בחיי. אף שכבר ביקרתי בה כמה פעמים. הפעם הזאת ממש מוארת, תרתי משמע. לקחתי סיור לילה שמשקיף על מנהטן מגשר מנהטן. גם היפנים מאחוריי היו בהלם. (ניסיתי לצלם סלפי ויצא שצילמתי אותם). מפגש שאירגנה ג״ודי פייג״ המהממת במועדון הספר העברי בניו יורק. מזל טוב לג׳ודי הנפלאה שבדיוק חגגה יום הולדת! כן ירבו מועדוני קוראות ספרות מקור ישראלית אמן. ...

האמת היא שהתרגשתי הרבה יותר מהרגיל. בלי העברית אני פיסחת. ממש פחדתי שאפול. אבל היה פנטסטיק, תודה לגוד. פלא! אוסטין הייתה כל כך טובה אליי, אז גם אני הייתי טובה אליה. תודה לגלית פדהצור (את מלכה) ולמרכז ללימודי ישראל באוסטין. על אירוח בלתי נשכח. 338‏‎Moria Daum Kaplan‎‏, ‏‎Efrat Effie Rebish‎‏ ו-‏‏336‏ נוספים‏ אני בניו יורק אבל ליבי עוד באוסטין. עם ...

לקריאת הכתבה: לכל אחת יש זכות לחלום   סיפורה מתחיל בילדותה, בהיותה בת 8, בכיתה ב', שחרחורת גרה בגליל העליון ומאוד אהבה לקרוא. בכל יום בשעה 4 אחה"צ רצה אל קצה המושבה, כדי להחליף ספר בספריה ולקרוא אותו עוד באותו יום. לפעמים, אפילו בדרך חזרה הביתה במחיר היתקלות בעצים או בעמודי החשמל. בקצב הזה הספיקה לקרוא את כל ספרי הילדים ...

אני כותבת כדי לא לשכוח הטיסה בחזרה הייתה קשה, פתאום הדרך, שנראתה לי בהלוך קצרה כל כך ועל מה כולם מדברים, לא נגמרה, עוד שמיים ועוד שמיים ועוד שמיים. כמה שמיים כבר יש. ופתאום. לראשונה מזה 20 ימים, אחזני כאב בטן וכל היופי שאכלתי כל הימים האלה הסתחרר לי בקיבה, אבל בסופו של דבר גם לאין סוף יש סוף ונחתתי. ...

משתתפת בכתבה בווינט על מקומות מעוררי השראה עם "הודו" שלי! תודה למיכל פלקין ברנס שחשבה עליי ♥ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5030785,00.html

נחתתי בשיקאגו. דרק אומר שזה מזג האויר הכי טוב אבר 2. התעוררתי אל בוקר אוקטובר רך ובהיר שתושבי שיקגו לא זוכרים כמותו . בדרך כלל הסתיו כאן קשוח אבל התמזל מזלי והירוק היום ירוק מאד ואגם מישיגן המצוי למרגלות הבניין ממש, עוד זמן קצר יהפוך למישור קריסטל לבן, מחייך אליי וחושף טור שיניים כחולות . את מול בערב סיפרו לי ...

מתרגשת ממש. תשע שנים (אסף היה עדיין על הידיים!) חלפו מאז שעזבתי את ארה״ב אחרי שנת גלות שלמה בניו אינגלנד המהממת יש לומר, ושנאתי כל רגע. כלומר, התגעגעתי כל רגע. בדיוק סיימתי לכתוב את "מכתוב" ושלחתי קבצים ששוקלים רבע טון (בתמונה אחד שהשארתי לי או חזר מאחת ההוצאות החביבות) לכל ההוצאות בארץ ואחרי אין סוף דחיות (12 אם נדקדק) ואין ...