היישר מן הגלות/ הבלוג של בוריס גֶרוּס מתרגם, סופר, מסאי, משורר, חוקר תרבות, מוסיקולוג
בוריס גֶרוּס (1978-)
את המיילים הישנים שלי
אעיף
אשליך אל תוך הנהר
והם יתעופפו תחילה בערפיח הבוקר
לעיני העורבים
ואז ישחו להם
כתמים על המים מזהמים
כמו נפט.
את הציפיות אניח במרפסת
ציפורים סקרניות יאכלו מהן
אוכל ממשי לא דיגיטלי אפשר לגעת ולכחכך בגרון
אניח אותן שמה
כמי שעשה כביסה ולא שב.
את האמונה באדם אפרוש
בפריסה רחבה בחצר
על המתלה לניקוי שטיחים
בעלי הכנף יתעופפו
השכנים יביטו
יהיה הרבה אבק וחבטות
את האמונה, המחלות והדאבה
אתלה תלייה צפופה על פנסי הרחוב
בהתאם לרשיון העיריה לעוסק זעיר
פטור
תושבי העיר החולפים יוכלו למשוך אותן מטה
במחיר מבצע
עם האהבה והמלחמה לא אעשה דבר
העיר מלאה בהבטחות שווא
דיבורים בפרהסיה
רעש
פיות מברברים
אותיות נופלות לחינם כמו מחסניות לאחר ירי
בתחנות המטרו המתרוקנות
והסנוניות עפות נמוך מהרגיל
בכיכר שלושת הצלבים בואך שדרות ירושלים בווארשה
יתקינו שלט: "זה לא יעזור לאף אחד"
את הטלוויזיה אגרור
ואניח על מכונת הכביסה
אנדרטה לקידמה
קדימה במסדרון
את מותי לא אחמם במיקרוגל
יש רחשי כבוד
אחרונים
לחמם באש קטנה על תנור גז
ואז ישליכו את הספרים שלי
את כל ארונות הספרים
את הספריה ישליכו
ליד המספרה למטה
ליתמות.
שיר מרעיש באנושיותו וביאושו. יש לחזור אליו כדי למצות הכל.
רות