מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

המלים

המלים
הַמִּלִּים זָרְמוּ מֵאֲלֵיהֶן וְנִקְּווּ
נוּגוֹת מְעַט
בּוֹשׁוֹת עַל קֹצֶר רוּחַ
בַּשְּׁתִיקָה שֶׁהִסְתַּבְּכָה.
 
בַּסַּבְלָנוּת שֶׁשָּבָה לְקַנֶּן,
תָּרוֹת אַחַר אָפִיק
מִבְּלִי לְהִשְׁתַּפֵּךְ,
לִגְּלֹשׁ עַל גְּדוֹת הָרָאוּי.

6 תגובות

  1. רוחה שפירא

    שלום רות!
    משהו במשפט המסיים את השיר – "לִגְּלֹשׁ עַל גְּדוֹת הָרָאוּי.", נראה לי לא שייך למהלך הטבעי של "המילים". במילה ראוי, אף ששורש הפועל הוא ר-א-ה, יש משהו מגדיר ומבקר של מידת הנכון ומקובל, טוב ורע בעיני הסביבה, כמו למשל בחוות דעת: "הוא לא ראוי להיות…" או "השיר הזה ראוי לפרס"..
    גם שם הפועל "לְהִשְׁתַּפֵּךְ" בתוספת ה"מִבְּלִי" מרמז על קריטריונים לשוניים מסוימים לטוב ולרע בעבודת השירה. ניסיתי ללכת עם המילים שלך קצת אחרת, כך:
    בַּסַּבְלָנוּת הַשָּבָה לְקַנֶּן,
    תָּרוֹת אַחַר אָפִיק
    לִגְּלֹשׁ מִבְּלִי לְהִשְׁתַּפֵּךְ
    עַל גְּדוֹת הָלֵב.

    שבוע טוב!

  2. רות בלומרט

    שלום רוחה,
    תודה על תשומת הלב המדקדקת לשיר.
    בוקר טוב
    רות

  3. תמר אריאלי

    שוב את משתפת במעשה השיר בו נדמה שיש שחקנים עצמאיים ממך – המילים, השתיקה, קוצר הרוח והסבלנות.

  4. השיר שלך ריגש אותי מאד רות יקרה בעיקר המשפט"לגלוש בלי להשתפך על גדות הלב".

    עפרה

    • רות בלומרט

      עפרה יקרה,
      כל כך שמחה שקראת והגבת.
      יש לי עדיין מעצורים בפייסבוק. אולי אתגבר. אני קוראת את שירייך העדינים בקביעות.
      רות

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט