מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
ומה עכשו?
וְשׁוּב מַגִּיעָה הַשָּעָה הָרֵיקָה:
אֶפֶס קוֹלוֹת בַּחוּץ.
מַחְשָׁבָה סִבּוּבִית: מָה עַכְשָׁו?
מָה עַכְשָׁו?
הָעוֹלָם מוּגָן מִפָּנַי בְּקִירוֹת
אֲטוּמִים לְשׁוֹפָרוֹת
וְלִרְעִידוֹת אֲדָמָה.
אָז מַה?
לְהָרִים תְּרִיס וְלִפְגֹעַ
בָּאֶפְרוֹחִים
שֶׁבָּקְעוּ בְּתֵיבָתוֹ?
רות יקרה, שבוע טוב!
השיר בנוי היטב ב"מַחְשָׁבָה סִבּוּבִית" אולי שווה לעצור רגע עם השאלה ששואל השיר בסופו – ולענות: כן, להרים תריס! כמובן שעם הפחד "…לִפְגֹעַ/ בָּאֶפְרוֹחִים/ שֶׁבָּקְעוּ בְּתֵיבָתוֹ" איני יכולה להתווכח, השיר בוחר איך לראות, להרגיש ולהגיד.
ברשותך שיר קטן שלי מהספר "השיר הוא רק תירוץ" שיצא בקרוב.
איך עושים חלום
פּוֹתְחִים דֶּלֶת, כְּדֵי לִשְׁאֹל.
בּוֹנִים חַלּוֹן – לִרְאוֹת יָם וְרָקִיעַ.
קוֹרְעִים גַּג, לִזְכֹּר אֶת הָאֲדָמָה.
וְאָז מַאֲמִינִים.
תודה לך רוחה. עניין התריס -בעייתי… קומה רביעית…
בהצלחה עם הספר החדש.
רות
לרוחה, שיר יפה. מצפה לספר החדש
גיורא
רות, אולי אפשר לפתוח חרך, בזהירות? גם דרכו יכול להתגלות עולם שלם…
נורית, הרעש מבהיל.
רת
שיר מצוין
יש צמיד בעיה עם שירים "כואבים", זו הסיבה שאני ממעיט לפרסמם, כי התגובה הטבעית והמתבקשת היא לנסות ולנחם, ולדבר על "תוכנו של השיר", כי לדבר על "מלאכת השיר" יכול להתפס כגסות, אם כי אני באופן אישי, לא מצפה לניחומים, או להצעות פעולה אלא התייחסות לשיר.
אבל אני בהחלט מבין את הבעייתיות.
ובקשר שיר:
שימו לב להיפוך: לא העולם הוא האלים, אלא המשוררת. מפניה העולם צריך להזהר.
האם זו אירוניה? או שמא על ידי ראיה כזו, מחזירה המשוררת לעצמה את השליטה בחייה?
האם העולם הוא "תיבת נח"? האחרים ניצלו, בעוד היא טובעת? האם הרצון לפגוע באפרוחים הוא בחינת "תמות נפשי עם כולם"?
גיורא! איפה אתה קורא רצון לפגוע באפרוחים?
איך רש"י קורא להצהרה האחרונה: בתמיהה.
כלומר האם זו הדרך?
רות
לְהָרִים תְּרִיס וְלִפְגֹעַ
בָּאֶפְרוֹחִים
שֶׁבָּקְעוּ בְּתֵיבָתוֹ?
מתוך שאלתך, אני מבין שהנמען הוא כנראה ה'. וה"אפרוח" הוא אולי המשוררת.
אבל אין שום רמז לכך בשיר:
להפך: היחיד (ה) שמדבר כאן היא המשוררת האומרת כך:
הָעוֹלָם מוּגָן מִפָּנַי
למיטב הבנתי (אולי אני טועה)
התוקף הוא ה"אני"
המותקף הוא העולם
ולכן, באופן טבעי המסקנה היא שמי שמרים את התריס ופוגע באפרוחים, היא הדוברת.
גיורא,
שחרור מכלא כרוך בפגיעה והדוברת תמהה אם אכן זה פתרון יאה. ברור שלא. לפיכך אין לה מנוס.
היא תקועה.
טוב אני מקווה שהבהרתי נקודה זו. הדוברת תשאר כלואה ולא תכלא אחרים ולכן אין מי שמרים או ירים תריס…
לילה טוב
רות
רות, השיר מתאר מעגל קסמים, מעין אין מוצא. לפעמים צריך לפגוע באחר שאמנם לא מתכוון לפגוע בנו, אבל הוא פוגע.אני אוהב במיוחד בשיר האמיתי הזה את סופו:"שבקעו בתיבתו." "שבקעו" רומזת גם על שבקו, ו"בתיבתו" רומזת גם לתיבת נוח. כלומר הסוף רומז גם ל"ששבקו בתיבתו" ואלה שבחוץ –הם הניצולים.
תודה עקיבא. השיר עוסק כנראה במעגל קסמים קיומי.
בוקר טוב
רות
אכן, רות, השיר עוסק במעגל קסמים קיומי.אהבתי מאד את האירוניה בשיר "העולם מוגן…"
עפרה
תודה לך עפרה,
כל טוב
רות
תודה לך עפרה,
כל טוב
רות