גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
זהירות גבול לפניך !
הדברים המובאים בהמשך יכולים לשמש מבוא לפוסט של לאה איני: ' למדו אותן להגיד לא !'
הדברים המובאים בהמשך יכולים לשמש מבוא לפוסט של לאה איני: ' למדו אותן להגיד לא !'
בודאי שמתם לב שכדי להיות הורים ולגדל ילדים אין צורך בהכשרה פורמלית או עמידה באיזה שהוא מבחן . והתוצאה ? מצד אחד, צמיחה של חבורות נערים פגומי נפש וחסרי מעצורים שלא מהססים לבצע בילדה אונס קבוצתי במשך שלוש שנים ומצד שני, הורים ובני משפחה של האנסים שטוענים, לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו ולא האמנו שילדנו הטוב והנפלא יכול היה לעשות זאת.
אז מה דעתכם על הרעיון שבמקביל לשיעורי הדרכה מינית ולימודי נהיגה וזהירות בדרכים יכניסו לתכניות הלימודים בבתי הספר שיעור חובה ששמו: מושגי יסוד של הורות.
ומה ילמדו בשיעור הזה ? אני מציע כאן נושא אחד ופותח את הדיון להצעות נוספות ושם הנושא : למדו עצמכם להגיד לא !
אחד מתפקידיהם החינוכיים החשובים של ההורים הוא להציב גבולות לילדים, וזאת בנוסף ובמקביל לסיפוק צרכיהם הגופניים והרגשיים.
את הגבולות יש לשים מינקות, ועם השנים לרווח אותם בהתאם להתפתחות הרגשית של הילד .
גבולות אינם סותרים אהבה. ולעיתים קרובות להפך. גבולות נותנים ביטחון – מבהירים לילד מה טוב ומותר ומה רע ואסור. המושג 'לתת' שבסיסו לכאורה חיובי , ברגע שהוא הופך לאידאולוגית נתינה ללא גבולות הופך רועץ למקבל.
מי שמתרגל רק לקבל, לא ילמד לעולם לתת .
ברגע שנתינה אינה מותנית בדבר היא משחיתה את נפש המקבל.
וחמור מכך, ילדים שגדלים בחוסר גבולות הם ילדים מבולבלים. ואז או שהם מרגישים שהכל מגיע ומותר להם ומפתחים זילות כלפי הזולת, שממנה ועד כפיית רצונם על האחר קצרה הדרך, או שהם ניגררים בחוסר אבחנה בין טוב לרע אחרי אחרים .
את הגבולות יש לשים מינקות, ועם השנים לרווח אותם בהתאם להתפתחות הרגשית של הילד .
גבולות אינם סותרים אהבה. ולעיתים קרובות להפך. גבולות נותנים ביטחון – מבהירים לילד מה טוב ומותר ומה רע ואסור. המושג 'לתת' שבסיסו לכאורה חיובי , ברגע שהוא הופך לאידאולוגית נתינה ללא גבולות הופך רועץ למקבל.
מי שמתרגל רק לקבל, לא ילמד לעולם לתת .
ברגע שנתינה אינה מותנית בדבר היא משחיתה את נפש המקבל.
וחמור מכך, ילדים שגדלים בחוסר גבולות הם ילדים מבולבלים. ואז או שהם מרגישים שהכל מגיע ומותר להם ומפתחים זילות כלפי הזולת, שממנה ועד כפיית רצונם על האחר קצרה הדרך, או שהם ניגררים בחוסר אבחנה בין טוב לרע אחרי אחרים .
הציבו גבולות – אל תיכנעו למניפולציות בסגנון , לכולם מרשים ורק לי לא ! או, אתם לא מגניבים כמו ההורים של… ! כדי להקל על עצמכם את רגשות האשם תזכרו שהייתם במקומם וסביר שאמרתם את אותם דברים ( למעט המילה, מגניבים) להוריכם.
הציבו גבולות – הסבירו את ההיגיון שבהצבתם גם אם הוא לא מובן לילדים ברגע זה (תמיד אפשר לסכם את הדיון באמירה, כשתהיו הורים תבינו..) וקיבעו עונשים מידתיים לחציתם.
הציבו גבולות – דברים שרואים מכאן, מנקודת מבט של הורים – לא רואים משם, מנקודת מבט של ילדים
הציבו גבולות – כמו שאתם מקפידים על הרגלי אכילה של ילדיכם , הקפידו על המזון לנפשם. הוציאו את מסכי הטלביזיה והמחשב מחדרי השינה של ילדיכם. הגבילו שעות צפייה ותכנים.
במקביל, למדו אותם להציב גבולות לאחרים – וכאן אני מפנה אתכם לפוסט של לאה איני
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15295&blogID=131
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15295&blogID=131
כל האמור לעיל בלשון זכר מתכוון גם ללשון נקבה
מתחת ל"למדו אותם להגיד לא"שלך ושל לאה איני והמדריך לפלירט הנכון של יעל ולמאמרים המלומדים של איריס נמצאת פרסומת לאתר הכרויות שמוכר בשר
באיכות שאין עליה פשרות.
יכול להיות שאתם לא רואים?
לגמרי יכול להיות
איפה זה ?
הסברתי כמה פעמים בנוגע לפרסומות הללו. האתר הזה מתקיים הודות לפרסומות, כי ללא הכסף שמגיע מהן, לא יכולנו להיות פה. שירלי, שמנהלת את כל הצד הכספי והניהולי של הבלוגיה, חייבת שיהיה לה כסף להחזיק את אתר בננות ואת הבלוגיה הזו המסונפת לה. ולםעמים זה מה שמפרסמים פה, ואנחנו נאלצות להתפשר עם זה כדי להתקיים. כבר אמרתי, מילכוד גדול מאוד. כבר הזכרתי והסברתי הרבה פעמים את הסוגיה הזו, כולל את העובדה שכדי לקיים בלוגיה בלי תמיכה, צריך לעשוןת שמיניות, והנה, זה מה שקרה ל"רשימות" שנמצאת בתהליכי סגירה, מפני שמנהליה לא יכולים לספוג יותר את התהליך של "קיביצר" (הם תמיד תלוים בכך שיהיה שרת מארח שיסכים לממן אותם).
ובעצם, רשימות הוא היחיד שניסה לתפקד ככה 6 שנים. כל השאר מומומנים בעזרת פרסומות.
אני יודעת שזה לא הסבר מספק מבחינה מוסרית, אבל אין דרך אחרת, אנחנו תלויים במי שמוכן לפרסם כאן. וזו בעיה בכל הרשת, כולם נאלצים למכור את עצמם כדי להתקיים.
וכדי לא לצרום, זה נמצא בשולי הדף. שוב, אני יודעת שזה הסבר מקומם, אבל מה נעשה, נסגור את הבסטה ונלך מכאן?
דברייך יעל מציעים הסבר הגיוני, אבל לא מחפים על הבושה שבפורנו הזה.
אני יודעת. ואני עצמי מצטערת על כך מאוד. ואלו לא דמעות תנין, באמת אני מצטערת. אבל מה נעשה? איך נהיה כאן אם לא? אנחנו לא אתר גדול כמו וויינט או אנרג'י או וואלה, ואפילו לו בלוגיית ענק כמו תפוז, שהמפרסמים צובאים על דלתם והם יכולים לפרסם מזון או מוצרים אחרים. אנחנו תלויים במי שמוכן מפרסם כאן. ויש פשרות כואבות. אם לא נעשה זאת, כולנו לא נהיה כאן. אני בעצמי מתקוממת על כך. זה לא תירוץ עלוב, זה באמת כורח המציאות. מה נעשה בעצם? יש לך עצה אחרת כיצד להתקיים בגונג'ל הוירטואלי?
נחמד שם הבלוג שלך אהוד.
לא שכנעת אותי, יעל. זה עדיין מגעיל ולא מוסרי ובושה לבלוג שאת מנהלת ולפוסטים "המוסרניים" שלך.
נכון, מיה קולפה. אני באמ מתביישת, באמת. מה עוד אגיד, מלבד שהצעד הבא יהיה לסגור את הבסטה? אם יש לך מפרסמים הגונים להציע לי, אני כאן. השיטה של רשימות הכי אהובה עלי, אבל את/ה לא יודע/ת מה עשו במשך השנים הללו כדי לשרןד בלי להיות תלוים בדבר. מפעל נפלא הם עשו, ועכשיו הם מתכננים להעביר אותנו לאתרים אחרים, כך שבפועל רשימות כבר לא תהיה קיימת. אם נסגור את שיבר הפרסומות, זה יהיה גם גורלנו. מי יודע , אולי זה עדיף. באיזה עולם מטורף אנחנו חיים. צבועים כולנו כנראה. או חלשים. נאלצים לשלם מחיר מגעיל כזה. אני באמת מדברת מהלב, לא מצדקנות. לא יודעת איך פותריםן את הסוגיה הזו .
אמרת, אמרת. באתר של נשים שאמור להיות פמיניסטי זועקת הכתובת למטה מול שלל בשרים עולי ימים: בוא להכיר אותי!!! יופי של דוגמא אתן נותנות, בננות.
מה עובר עליכם אנשים, על הבוקר?
מסבירים לכם את המצב. מתנצלים עליו. מבקשים הצעות חלופיות. מה אתה רוצה? לשלם כדי לכתוב את השטויות האובססיביות שלך בכל מקום?!? אתה תהיה מוכן לשלם כדי לכתוב שוב ושוב את ההערות המתחסדות שלך?
הדיון עבר לבלוג של ללי שפתחה על כך פוסט מיוחד. בואו נעבטור אליה, ולא נטריד את בלוגו של אהוד בסוגיה הזו.
אני מבינה שזה נעשה בלית ברירה. אני מוכנה לשלם סכום חודשי קטן על מנת שדפרסןמת כזאת לא תופיעה אפילו בשולי העמוד.
ראיתי בחצי עין מתעלמת (כהרגלי לגבי פרסומות בכלל, אך איני מסיר בכך אחריות מעצמי ) ואני מפנה אותך abd לפוסט שפירסמתי בנושא
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15351&blogID=253
היי אהוד
מעניין אותי משהו שהצבת גבול, ובגלל זה בא השינוי.
דוגמאות זה חלק מהעינין, כי אנשים, הורים משתמשים במילה לצורך כל דבר.
להתראו טובה
שעור חשוב. הלואי והיה מתקבל ולו רק באופן וולונטארי על ידי מורים-מחנכים שקוראים מאמר זה.
אמן!
ילד ללא גבולות יוצר לעצמו גבולות שפעמים רבות הם בתחומי היצרים הקמאיים והנקיסיסטיים (האיד בלשונו של פרויד) – שאינם מתאימים את עצמם לחיים בחברה.
אכן הפרסומת להכרויות כפי שהיא מוצגת כאן מעלה תהייה.
אני מבינה שאתה מציע שיעור להורים. השיעורים הללו אכן נלמדים בבתי-ספר להורות העניין הוא שרוב ההורים לא הולכים לסדנאות הללו כי הם חושבים שלהיות הורה זה לא בעיה ומובן מאליו.
אני עצמי בת לאב שלא שם לי גבולות את הגבולות הייתי צריכה לשים מאוחר יותר לעצמי. כהורה אני כן שמה גבולות, ומגדלת בשונה ממה שגדלתי, כל זאת מתוך תקווה שאני מגדלת נכון ואראה נחת מביתי. אצלנו אין בכלל טלויזיה לא להורים ולא לילדים, (מכשיר לבזבוז זמן). המחשב של הילדה נמצא בסלון. בהצלחה לכל ההורים במילוי תפקידם שאין חשוב ממנו, וגם להורים שבדרך.
גליה, תודה על התגובה הענינית.
אני מודע לעובדת קיומם של בתי ספר להורים, אלא שלשם הולך מיעוט מודע של הורים המבקשים לשפר את תפקודם .
בלי שמץ אמונה שזה יכול להתגשם במציאות הישראלית , אני מציע חינוך חובה להורות – לדעתי התפקיד המשמעותי ביותר שאדם לוקח על עצמו בחייו.
ואשר למדיניות אי חשיפת הילדים למסכים בביתך, נראה שאת שייכת למיעוט לא גדול של הורים חכמי דרך ועל כך תבורכי
גם אני מצטרפת לקריאה לימוד הורות כמקצוע חובה בבתי סםפר תיכוניים. בקרוב אפרסם את המאמר שלי בנושא שפןרסם באנתולוגיה "פשוט זה לא".
מסבימה עם מה שכתבת.