גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
אופנת קו החגורה הנמוך כמעט עד ים המלח ( ויעידו טועמי הדבש שירדו לשם) עושה לי חשק לשיר את השיר הבא. וגם מקומה של הכנרת לא נפקד ( בתקוה לא להביך את סבינה)
מתוך האסופה: " אישה בכל נמל "
בְּחוּשָׁנִיוּת תְנוּעָתָהּ שֶׁל רַכֶּבֶת תַּחְתִית
בְּאַנְגְלִית בְּסִיסִית שֶׁל מַבָּטִים
מְבָקֵשׁ לַגַּעַת בְּאַנְגְלִיָה חֲשׂוּפַתשֹׁרֶר
כָּאן הִיא מַלְכָּה הַדּוֹחָה מְהַגֵּר
מַפִּילָה אוֹתִי מִטַבּוּר הָעוֹלָם
בְּמַבַּט אוֹקְסְפוֹרְדִי מַצְמִית
סְלַח לִי – הַמִּבְטָא מֻכָּר –
זֹאת אֶרֶץ מְסֻדֶּרֶת
פֹּה לֹא תוֹקְעִים מַבָּטִים
בְּפּוּפִּיק שֶׁל גְּבֶרֶת
וּמַה דַּעְתֵךְ עַל כּוֹסִית
עוֹבֵר לחִזּוּר בְּעִבְרִית בְּסִיסִית,
מַנִּיחָה שֶׁכֵּן, אוֹו מִצְטָעֶרֶת
אַחֲרֵי בִּירָה אַחַת, מִשְתַחְרֶרֶת
אֱלֹהִים יִשְׁמֹר אוֹתִי מִמַּלְכָּה
פְּקִידַת ת"שׁבֵּיצים בַּסַּיֶּרֶת
שֶׁהֶחֱלִיטָה לִרְאוֹת עוֹלָם וְגוֹמֶרֶת
בְּעוֹדָה מְשׁוֹרֶרֶת, הוֹ כִּנֶּרֶת, כִּנֶּרֶת.
לדון שקט, קודם כל אמירתך מעידה על כך שאתה קורא את מה שאני מפרסם בבלוג וזה כבר מעורר בי שמחה.
מעבר לכך, ההסתתרות מאחורי כינוי כדי לחרף ולגדף כתיבה באופן גורף ובלתי מנומק ובלי להכיר את אפס קציה של כתיבתי היא מעשה פחדני של בּוּר ועם הארץ
ואסיים בפרפראזה על אימרה מתוך המערבון הטוב הרע והמכוער, (כאשר מבחינתי אתה מלוהק בתפקיד המכוער)
If you want to talk, talk. Dont shoot
תפסיק להתלהם גרפומן